במהלך הדיון השבוע בבג"ץ בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים התייחס השופט יצחק עמית למעמדה הציבורי של הכנסת. הדברים נאמרו לאחר שעו"ד ברט, המייצג את הכנסת, טען כי רמת האמון הנמוכה במערכת המשפט קשורה גם לאופן שבו נבחרים השופטים.
בתגובה לטענה זו אמר עמית: "מי שנמצא היום בתחתית אמון הציבור (הכנסת) יגביר את אמון הציבור בכך שהוא יטפל בזה? איך אמון הציבור יגבר?". האמירה עוררה דיון ציבורי, ובמקביל פרסמה תנועת רגבים סקר חדש שמציג תמונת מצב שונה לחלוטין מזו שהציג עמית בדיון.
על פי הסקר, שבוצע באמצעות מכון "דיירקט פולס", 66% מהמשיבים השיבו כי הם נותנים אמון בחברי הכנסת של המפלגה שלה הצביעו בבחירות. לעומת זאת, שיעור האמון בבית המשפט העליון עומד על 42%, ואילו ביועצת המשפטית לממשלה נרשם שיעור של 41%.
עוד באתר:
ברגבים מסבירים כי הפער מול נתוני מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהציג בעבר אמון נמוך יותר בכנסת – 18% בלבד – נובע בעיקר מניסוח מטעה של השאלות. שם, נשאל הציבור על רמת האמון בכנסת כמוסד, ואילו בסקר החדש נשאלו המשתתפים על מידת האמון שלהם בנציגים שאותם בחרו באופן אישי. הבחנה זו משנה באופן מהותי את תוצאות הסקר.
בתנועה הדגישו כי הציבור אינו בוחר את הכנסת כמוסד אלא מצביע לרשימות ולנבחרי ציבור מסוימים, ולכן נכון יותר לבחון את מידת האמון באותם נציגים. עוד עולה מהסקר כי צה"ל ממשיך ליהנות מהאמון הגבוה ביותר מבין מוסדות המדינה, עם 85% תמיכה – עלייה לעומת סקרים קודמים שערכה התנועה בשנים 2023 ו-2025.
מנכ"ל רגבים, מאיר דויטש, מתח ביקורת על אופן הצגת נתוני האמון לאורך השנים ואמר: "במשך עשרות שנים מהנדסים לנו את התודעה עם סקרים מוטים שמציגים את התחזקות דרג הפקידים וקריסת האמון בדרג הנבחר. שמענו בשנים האחרונות הרבה סיסמאות על הצורך בשמירה על הדמוקרטיה; אך אין פגיעה גדולה יותר בדמוקרטיה כמו כרסום הלגיטימציה של הכנסת וטיפוח שלטון הפקידים שמשמר את עצמו ואינו מייצג את מגוון הדעות בציבור. בתקופה זו בה השיח סביב יישום רפורמות במערכת המשפט, כמו שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, מתערבבים באווירת הבחירות המתקרבות, חשוב שהציבור יבחין בין נרטיבים וסילופים לבין המציאות."
