בימים שבהם המתח הציבורי בישראל חודר כמעט לכל פינה — להפגנות, לחדשות, לאוטובוסים וגם לשיחות משפחתיות — שוחחה היועצת הזוגית והפרטנית הניה שוורץ בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי', על הדרך לשמור על הבית והמשפחה גם כשבחוץ הכול סוער.
פסטג הציגה את הקושי המוכר למשפחות רבות: בני משפחה עם דעות שונות, לפעמים הפוכות לגמרי, סביב נושאים כמו גיוס, הפגנות, ימין ושמאל, או היחס למצב במדינה. “להתווכח זה טוב”, אמרה, “ומותר להסכים שלא מסכימים. אבל מה עושים כשזה עובר את הגבול ופוגע בהרמוניה המשפחתית?”.
שוורץ השיבה כי כמו בכל מערכת יחסים — בין בני זוג, שכנים, חברים, קהילה או בית כנסת — נקודת המוצא חייבת להיות כבוד. “דבר ראשון זה לכבד את האחר”, אמרה. “לזכור שהוא בן אדם עם דעות משלו, רצונות משלו ומערכים משלו. הוא לא חייב להיות מה שאנחנו ולא חייב לחשוב כמונו”.
עוד באתר:
לדבריה, ההבדל הגדול הוא בין מצב שבו האדם שמולנו נתפס כיריב, לבין מצב שבו הוא נשאר בן שיח מכובד. “כל המערכת משתנה כשמישהו אחר הוא מולך ונגדך, או כשהוא בן שיח מכובד”, הסבירה.
הכלי הראשון, לדבריה, הוא מניעה. אם ידוע שיש נושאים שמציתים מריבות קשות במשפחה — לא חייבים להעלות אותם. “כשיש במשפחה מוקשים, לא נכנסים אליהם”, אמרה. “אם פוליטיקה, שמאל־ימין, בעד גיוס או נגד גיוס, בעד הפגנה או נגד הפגנה — הם בעיה, יש מספיק נושאים אחרים לדבר עליהם בשבת”.
שוורץ הדגישה כי אין חובה להפוך כל סעודת שבת או מפגש משפחתי לזירת עימות. “לא חייבים להיכנס למוקשים שיודעים שקשה מאוד לצאת מהם”, אמרה. “חכם לא נכנס למקומות שטיפשים לא יכולים לצאת מהם”.
עם זאת, פסטג ציינה כי בתקופה הנוכחית קשה מאוד להימנע לגמרי מהנושאים הרגישים. “את רק פותחת חדשות, יוצאת לרחוב, נתקעת בהפגנה, חוזרת מאוחר ועצבנית — זה נמצא כמעט בכל פינה”, אמרה.
שוורץ הסכימה ואמרה כי דווקא משום כך מדובר בעבודה פנימית חשובה במיוחד. “אם מישהו יודע לעבור את התקופה הזו בשלום, הוא ידע לעבור כמעט כל תקופה אחרת בשלום”, אמרה. “התקופה הזו מלמדת אותנו דברים לא פשוטים”.
היא שיתפה בחוויה אישית, כאשר נסעה באוטובוס שנתקע כ-40 דקות בשל הפגנה. מצד אחד, סיפרה, היא מבינה את כאב הציבור ותומכת בעצם המחאה; מצד שני, היא נחשפה למראות אלימות שהכאיבו לה מאוד. “הייתי כל כך עצובה”, אמרה. “מצד אחד אני בעד ההפגנה, ומצד שני כל כך נגד האלימות”.
לדבריה, במצבים כאלה לפעמים אין אפשרות “לנצח” את הוויכוח או לשנות את המציאות ברגע. “לקחתי את הרגליים והלכתי משם”, סיפרה. “אין לך הרבה מה לעשות”.
לקראת סיום סיכמה שוורץ את הכללים המרכזיים לניהול מחלוקת בתוך המשפחה: להימנע כשאפשר, לשמור על כבוד כשאי אפשר להימנע, ולהכניס גמישות וויתור. “לא חייבים ללכת ראש בראש עם אף אחד”, אמרה. “אתה חושב כך וזה בסדר, אני חושב כך וזה בסדר — ולהוריד את גובה הלהבות”.
שוורץ סיפרה כי בשבת האחרונה אירחה בביתה אורחים רבים, עם מגוון דעות סביב השולחן. “ישבנו למעלה משלוש שעות בכל סעודה”, אמרה, “ולא העלינו שום נושא נפיץ”. לדבריה, המטרה הייתה ברורה: שכל מי שיוצא מהמפגש ירגיש שהיה לו נעים, משפחתי וטוב — ולא ייצא מריר, כעוס ועמוס תחושות קשות.
“כולנו צריכים לקבל על עצמנו”, אמרה, “שכשאנחנו מגיעים למפגש משפחתי, אנחנו רוצים שהוא יהיה נעים. אנחנו רוצים שמי שיצא ממנו יגיד: משפחה זה טוב, חברים זה כיף”. פסטג סיכמה בקריאה פשוטה: “תשמרו על המשפחה שלכם. התקופה הזאת תעבור בעזרת השם”.
שוורץ הוסיפה: “מה שנביא איתנו לתקופה שאחרי תלוי מאוד בנו — אם נתנצח ונביא מריבות, או שנחזור בעזרת השם לשגרה ברוכה, טובה ושלום”.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
