פרשת הרפז • מנדלבליט לבג"צ: זיכוי מחוסר אשמה, או שימוע

לקראת החלטה אפשרית במסגרת חקירת מעורבותו ב"פרשת הרפז" כפרקליט הצבאי, עתר היום (חמישי) מזכיר הממשלה, יוחאי מנדלבליט, לבג"ץ בדרישה לסגירת התיק נגדו. לדבריו, מאחורי החלטתו עומדת שורת פגמים שנפלו בחקירתו

מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, מבקש מבג"ץ להורות ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק נגדו בפרשת הרפז בנימוק של העדר אשמה או להזמינו לשימוע לפני שתתקבל החלטה אחרת בעניינו. מנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשי בזמן הפרשה, ונטען נגדו ששיבש את החקירה בכך שביקש מהרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, לאפשר לו לשקול בדעתו במשך יממה בטרם המליץ בפניו להודיע למשטרה שמסמך הרפז מצוי ברשותו.

בעתירתו טען כי, "בחקירת המשטרה בענייני הופרו הפרה בוטה יחסי החיסיון החלים בין הרמטכ"ל לביני", היות שהחוקרים האזינו להקלטות של שיחות היוועצות בין הרמטכ"ל לבינו בתור יועצו המשפטי וכן לשיחות בינו לבין עוזרו של הרמטכ"ל, ארז ווינר. בנוסף, הוא טוען כי החקירה לוותה בהדלפות בפרסומים מגמתיים נגדו שפגעו בשמו הטוב.

עוד באתר:

"ענוים הגיע זמן גאולתכם"

רבבות נהרו לכותל המערבי בצום ט' באב. צפו ברגעי הנעילה

אלי יעקובוביץ

2 קילומטר אורך

תיעוד מעזה: נחשפה רשת טרור בחאן יונס

קובי פינקלר

צפו בתיעוד

זה לא דם: מי הכינרת הפכו לאדומים

פנחס בן זיו

הפרק השני

הצטרפו לנסיעה הסוחפת: נמואל תופס טרמפ עם 'אוטוטוקר'

מנחם טוקר

לדבריו, "אין כל ספק כי התנהלותו, שבגינה נחקר, ואף התנהגותו בחקירה זו היו ללא כל רבב; וכי על שום כך ראוי לו לתיק החקירה בעניינו להיסגר מחוסר אשמה, באופן ששמו ינוקה כליל". הוא מציין, כי עובדה זו חשובה לו במיוחד לנוכח עתידו המקצועי, כאשר בין היתר הועלה שמו כמועמד לתפקיד שיפוט. עוד הוא דרש להעמיד לעיונם שלו ושל באי כוחו כל טיוטה של חוות דעת בעניינו. זאת, מלבד במקרה ויחליט ויינשטיין לסגור את התיק מחוסר אשמה תוך ניקויו מכל רבב, אז יתייתר השימוע.

חקירת פרשת הרפז החלה בחודש ינואר 2014 כשהוחלט לפתוח בחקירה פלילית כנגד בכירים בלשכת הרמטכ"ל בחשד לביצוע עבירה פלילית צבאית של "התנהגות בלתי הולמת". במסגרת זו נבחנה מעורבותם של הרמטכ"ל באותה עת אשכנזי ועוזרו ווינר בניסוח המסמך המזויף. בהמשך נפתחה חקירה משטרתית בנושא בהוראת היועץ המשפטי ויינשטיין.

מנדלבליט השווה בעתירתו בין עניינו לבין זה של תת-ניצב אפרים ברכה, אשר לא הודיע למפקדיו במשך 12 יום על הצעתו של הרב יאשיהו פינטו לתת לו שוחד. כאשר הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא, טענה הפרקליטות שדיווחו של ברכה "היה בעל מאפייני זמן אמת" – ולטענת מנדלבליט אותו דין חל, מקל וחומר, גם בעניינו. האבסורד המפתיע הוא, ש ברכה עצמו, בתפקידו כראש יאח"ה, היה זה שהמליץ להעמיד לדין את מנדלבליט בשל העיכוב בתשובתו לאשכנזי.

עוד מועלות בעתירה טענות נגד עו"ד טוני גולדנברג, המטפלת בתיק מטעם הפרקליטות, לדברי מנדלבליט, גולדנברג פנתה אל עו"ד דרור ארד-אילון – שהגיש חוות דעת בנוגע להפרת חסיונו מול אשכנזי – וניסתה לשכנע אותו שחוות דעתו מוטעית, כשטענה, "גם אם הוא לא יעמוד לדין, בשים לב לתפקיד אותו הוא רוצה למלא בעתיד, האם הוא ראוי להיות בתפקיד שכזה?!" זאת מבלי ליידע את באי-כוחו של מנדלבליט. עובדות אלו מעלות את החשש שמטרתה היא לפגוע בעתידו המקצועי.