רוב הישראלים ממשיכים להביע אמון במערכת הבריאות הציבורית, כך עולה מהסקר החברתי לשנת 2025 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהנתונים עולה כי 15% מבני 20 ומעלה אושפזו במהלך השנה האחרונה בבתי חולים כלליים, ו-23% נוספים ליוו קרוב משפחה מדרגה ראשונה באשפוז. למרות האתגרים, רוב הנשאלים העניקו ציונים גבוהים לאיכות הטיפול וליחס שקיבלו.
מהסקר עולה כי 81% מהמאושפזים או בני משפחותיהם היו מרוצים מהטיפול הרפואי, בעוד 85% הביעו שביעות רצון מהיחס של הצוותים. באוכלוסייה הערבית נרשמה שביעות רצון גבוהה במיוחד מהיחס, עם 89%, לעומת 84% בקרב האוכלוסייה היהודית. לעומת זאת, התנאים הפיזיים בבתי החולים, ובהם הניקיון, איכות האוכל והצפיפות בחדרים, קיבלו ציון נמוך יותר, כאשר רק 73% הביעו שביעות רצון מהם.
גם חדרי המיון מציגים מגמת שיפור לעומת העשור הקודם. שיעור המרוצים מהיחס במיון עלה מ-69% בשנת 2015 ל-75% כיום, ואילו שביעות הרצון מהתנאים הפיזיים עלתה מ-59% ל-67%. למרות זאת, זמני ההמתנה ממשיכים להיות מוקד מרכזי לתלונות, כאשר שלושה מתוך חמישה מבקרים דיווחו שההמתנה הפריעה להם. במחוז חיפה 69% מהמשיבים התלוננו על משך ההמתנה, לעומת 52% בלבד במחוז ירושלים.
עוד באתר:
ברפואת הקהילה נרשמו הנתונים המרשימים ביותר. 96% מהמטופלים אצל רופאי המשפחה הביעו שביעות רצון מהיחס שקיבלו, ו-98% השיבו כי הצוות הרפואי התייחס אליהם בכבוד. גם רמת שביעות הרצון מהטיפול המקצועי עמדה על 92%, אולם זמינות התורים ממשיכה להוות אתגר משמעותי עבור מטופלים רבים.
הקושי להשיג תור לרופא מומחה בזמן סביר בולט במיוחד. רק 37% מהפונים הצליחו לקבוע תור בתוך שבועיים, בעוד שכעשירית מהמטופלים המתינו יותר משלושה חודשים. זמני ההמתנה הארוכים ביותר נרשמו אצל גסטרואנטרולוגים ורופאים פנימיים, נתון שמוביל רבים לחפש פתרונות מחוץ למערכת הציבורית.
בהתאם לכך, קרוב לחמישית מהישראלים פנו בשנה האחרונה לשירותי רפואה פרטיים. הסיבה המרכזית, כך לפי 38% מהמשיבים, הייתה הרצון לקצר את זמן ההמתנה. השימוש ברפואה פרטית נפוץ יותר בקרב נשים, בעלי הכנסה גבוהה והאוכלוסייה היהודית. תושבי מחוז תל אביב מובילים בשיעור הפונים לרפואה פרטית עם 27%, לעומת 12% בלבד במחוז ירושלים.
במבט רחב יותר, 77% מהישראלים מעריכים כי מערכת הבריאות מתפקדת באופן טוב או טוב מאוד, ו-65% מאמינים כי במקרה של מחלה קשה יקבלו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי. עם זאת, הסקר מצביע גם על פערים: 12% מהציבור דיווחו על קשיי שפה בקבלת שירותים רפואיים – נתון שמגיע ל-22% בקרב נשים ערביות – ו-14% ציינו כי הם מתקשים למצוא מידע ברור על זכויותיהם. בנוסף, בצפון ובאזור יהודה ושומרון קרוב לשליש מהתושבים העידו כי אין באזור מגוריהם שירותי רפואה דחופה זמינים.
במשרד הבריאות בירכו על הנתונים והדגישו כי אמון הציבור הוא הנכס החשוב ביותר של המערכת. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "אמון הציבור הוא הנכס המשמעותי של מערכת הבריאות. הוא אינו נבנה בהודעות או בסיסמאות, אלא בכל מפגש בין מטופל לבין רופאה, אח, פרמדיק, עובדת מעבדה, מזכירה רפואית או כל אחת ואחד מעובדי מערכת הבריאות. בכל רגע שבו אדם יודע שיש מי שנמצא שם עבורו". עוד הוסיף: "אני מבקש להודות לעובדי מערכת הבריאות, שבשגרה ובחירום ממשיכים לשרת את אזרחי ישראל במסירות, במקצועיות ובאנושיות. הנתונים הללו הם בראש ובראשונה הכרה בעשייה שלכם. לצד הגאווה, האמון הזה מחייב אותנו להמשיך להשתפר, להקשיב לציבור ולהמשיך לחזק את מערכת הבריאות הציבורית למען כל אזרחי ישראל".
