10 דברים שרציתם לדעת על רבי עקיבא יוסף שלזינגר • דוד גדנקן

אחד הרבנים הייחודיים, בהלכותיו ובפסיקותיו, בתולדות עמנו. 10 דברים שרציתם לדעת על הרב עקיבא יוסף שלזינגר.

א.  עקיבא יוסף שלזינגר נולד בה' כסלו תקצ"ז (1837) בעיר פרשבורג שבהונגריה, כיום שמה ברטיסלבה, בירת סלובקיה. בן לרבי יחיאל, ראש ישיבה של חברת "מחזיקי הדת", מתלמידיו של ה"חתם סופר". לפרנסתו היה חוכר אדמות חקלאיות ומעבדן. נוהג היה בעונת הקיץ להרביץ תורה לתלמידיו הצעירים, בגנים ובכרמים.

ב.  רבי עקיבא שלזניגר למד בילדותו תחילה אצל אביו ובמקביל, כדרישת החוק המקומי, למד בבית הספר הממשלתי. כשבגר למד בכמה ישיבות בהונגריה וכשהיה בן 16 שנים החל ללמוד תורה בישיבת פרשבורג אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בנו של החתם סופר הידוע בכינויו "הכתב סופר". כשהיה בן 19 עבר ללמוד בישיבתם של הרב משה שיק "המהר"ם שיק" ושל הרב חיים שרייבר סופר, מתלמידיו המובהקים של החתם סופר, בעל ספר התשובות "מחנה חיים".

עוד באתר:

עלה לרבע הגמר

המלחין שהביא 'שיר סיום' וקיבל 5-0 מהשופטים

המלחינים

מחשבה מחודשת

"הנס היומי בבני ברק - והטעות שכולנו עושים"

ישראל מאיר

ניסים גלויים

פצוע אחד בלבד ב"ה: שוב, פגיעת רסיס בבניין בלב בני ברק

פנחס בן זיו

שורת גינויים

גל אנטישמיות: פיצוץ בבית ספר יהודי באמסטרדם

יוני שניידר

ג.  רבי עקיבא המשיך גם את דרכו של אביו, הקדיש את רוב ימיו ולילותיו ללימוד התורה אבל עסק גם בעיבוד שדות המשפחה ואהב לעסוק בחקלאות וצבר ידע וניסיון בעיבוד האדמות והגידולים השונים. עוד בבחרותו קיבל מרבו הכתב סופר סמיכות לרבנות והתואר "מורנו". סמיכה נוספת קיבל מהמהר"ם שיק.

ד. בשנת תר"כ נשא לאשה את ביתו של הרב הלל ליכטנשטיין. חמו הבטיח כי אם הרב עקיבא ימשיך להתמיד בלימודו, יהא סמוך על שולחנו וידאג לצרכי הזוג.

ה.  עוד כשהיה אברך צעיר נכנס למלחמה כנגד זרם הרפורמה שהביאה להתבוללות, אלה שנקראו בהונגריה דאז הנאולוגים. טענתו של רבי עקיבא שלזינגר הייתה כי בדרכם הם מוציאים את עצמם מכלל ישראל. כחלק ממאבקו הגה רעיון של התארגנות היהדות החרדית באגודה בשם "המעלה" ר"ת: החברה מחזירי עטרה ליושנה הקדושה. ממשלת הונגריה, בהשפעת הרפורמים התנגדה להקמת אגודה זו.

ו.  לרבי עקיבא שלזניגר הייתה גם "מלחמה" כנגד הנאו אורתודוכסים בהנהגתו של הרב עזריאל הילדיסהיימר. ההתנגדות עיקרה היה כנגד שילוב ההשכלה הכללית לחינוכם של יהודים חרדים. יחד עם חותנו הרב ליכטנשטיין ויחד עם רבו הרב חיים סופר, הביעו התנגדותם ללימוד שפות זרות וללבוש אירופאי "מודרני" לציבור החרדי. כחלק ממאבקו פירסם ספר בשם: " לב העיבר"י" ר"ת עקיבא יוסף בן רבי יחיאל.

ז.  בתחילת שנת תר"ל (1870) החליט הרב עקיבא יוסף לעלות לארץ ישראל. חמו הרב ליכטנשטיין עודד אותו לצעד זה וגם הבטיח שימשיך לתמוך בו. בדרכו לארץ ישראל, כשאין בידיו סכום מספיק לצעד המהפכני, עבר בדרכו בכמה קהילות יהודיות ברחבי הונגריה בבקשת סיוע. להפתעתו קיבל סירוב ולמד לדעת כי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, אדמו"רם של חסידי סאטמר, פירסם כרוז כי עזרה לעלייתו של הרב עקיבא שלזינגר היא כעבודה זרה.  קהילת בעטלאן ניסתה לשכנעו כי יקבל על עצמו משרת רב העיר ועל כך השיב להם הרב עקיבא: "כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת היא ארץ ישראל אשר לא אוכל לביישה".

ח.  חזר לבית חמיו שכיהן כרבה של העיר קולמייא בגליציה, לאחר ימי החורף בבית הרב ליכטנשטיין , דירבן אותו חמיו באומרו: "סע לארץ ישראל כי אין לי מנוחה בלילה" חמיו עזר לו ובבוא הקיץ נסע עם רעייתו לארץ ישראל. בחודש אב תר"ל (1870) הגיע לארץ ישראל והתיישב  בשכונת המוגרבים (המערבים) בבית בו יכול היה לצפות בהר הבית המקום בית מקדשנו שחרב.

ט.  מנהיגי היישוב הישן קיבלו את הרב עקיבא יוסף שלזינגר בכבוד גדול. ראשי הקהל פנו אליו בבקשה לעזרתו, רבי עקיבא סרב כי החליט להקדיש שעותיו אך ורק ללימוד התורה. מדי לילה היה נוהג לערוך "תיקון חצות" ולהתפלל בכוונה מיוחדת על הגאולה. התנגד אישית לחיות מכספי החלוקה וחיפש דרכים "מהפכניות" לקיום היהודים בעבודת כפיים בעיקר בתחום החקלאות. כעיקרון הביע התנגדות פומבית על הסתמכות מנדבות של העם היהודי. יצא לסיורים, על חמורו, ברחבי הארץ להגשמת רעיונותיו. יחד עם תלמידיו בהם גם משה יואל סלמון הקים את: "חברת מחזירי עטרה ליושנה" שמטרתה הייתה להקים חברה חרדית, יצרנית המבוססת על ערכי התורה ותחיית השפה העברית. דרש לאחד את כל הכוללים של היישוב הישן לכולל אחד בשם "כולל העברים". בסיוריו ברחבי הארץ היה עומד ובוכה בתפילותיו כי קיימים מקומות פוריים העומדים שוממים ואין מי שיעבד הקרקעות.

י.  בנושא הקמת שכונות יהודיות ועיבוד הקרקעות הקים אגודה בשם "רמתיים צופים" כדי לקנות אדמות מצפון לנבי סמואל. רבנים רבים התנגדו לדרכו וגם החרימוהו, אבל היו גם רבנים חרדים שתמכו בו ויישמו את חזונו. אחד מאלה היה הרב נחום וייספיש בנו של הרב דוד בהר"ן שהתיישב במושבה מאיר שפי שבמורדות הכרמל עבד בחקלאות והיה אחראי על קיום ה"מצוות התלויות בארץ" בעיקר בנושא הכרמים באזור.  פסיקות רבות בנושאים הלכתיים ייחדו את דרכו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר. הוא דרש לחדש את נושא "פתיל תכלת בציצית" הכריז כי יש לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת, הציע לחדש הקרבת קרבן הפסח על הר הבית ועוד. על פסיקותיו אלה הותקף פיזית ברחוב ירושלמי ע"י חרדים שגם גזרו את טליתו, בה היו ציציות פתיל תכלת, לגזרים . כתגובה הוציא ספר: "בית יוסף החדש" וחוברת בשם: ניתוץ הבית ושומר ישראל".

הרב עקיבא יוסף שלזינגר נפטר בא' אייר תרפ"ב ( 192) היום לפני 93 שנים. לימים הוקם בארץ יישוב חרדי-חקלאי בשם בני עי"ש, המנציח את שמו.