לרגל יום הזיכרון לשואה שחל בשבוע שעבר, בעל טור קבוע בעיתון הרש"פ כתב מאמר דעה שבו הוא הכיר בקיומה של השואה ובעובדה שהיא בוצעה נגד יהודים. אולם, למרות שהכותב עומר חלמי אל-ר'ול מכנה את השואה "אסון", הוא פרסם כמה טענות שקריות אשר מהוות מזה זמן רב חלק ממדיניות הרש"פ כלפי נושא השואה, תוך שהוא ממזער את ממדיה, ומאשים את התנועה הציונית בשותפות בפשע ההיסטורי.
הכותב בעיתון הרש"פ חזר על הטענה לפיה הציונים ניפחו את מספר הקורבנות השואה, ושלא נרצחו בה 6 מיליון יהודים, אלא רק "בין מיליון לשני מיליון":
"ההערכות לגבי מספר קורבנות השואה הן שונות. תומכי התנועה הציונית הפריזו במספר הקורבנות, ואמרו שמספרם הגיע לשישה מיליון, והחלק האחר שכלל משקיפים אובייקטיבים העריך כי היו בין מיליון לשני מיליון קורבנות יהודים." [אל-חיאת אל-ג'דידה, 18/4/2015]
עוד באתר:
הכותב רמז להאשמה המוכרת כלפי היהודים, לפיה הם עצמם אשמים בשנאת העמים כלפיהם, מאחר ששכניהם הלא-יהודים בארצות השונות שאפו להיפטר מהיהודים בגלל הרוע המהותי שלהם.
"ללא קשר למספר, בשורה התחתונה התרחש אסון שפגע בבני הדת היהודים באירופה, בשל עניינים הקשורים ליחסים של העמים האירופאים עם בני עמיהם היהודים."
הכותב גם חזר על הטענה כי הציונים והיהודים ניצלו את השואה על מנת לסחוט מאירופה תמיכה פוליטית בישראל – "הפרויקט הקולוניאליסטי הציוני" – על מנת לקדם את ההגירה היהודית לישראל, ולנצל את "החמלה" כלפי היהודים.
להלן קטע ארוך יותר ממאמר הדעה בעיתון היומי של הרש"פ:
מאת עומר חלמי אל-ר'ול, בעל טור יומי בעיתון הרש"פ:
כותרת: "האסון שלהם והאסון שלנו"
"למרות שבני העם היהודי לא היו מעולם עם אחד, היהודים מהלאומים האירופאיים השונים שילמו מחיר כבד במלחמת העולם השנייה, שכן הנאצים ביצעו שואה בעיר קרקוב הפולנית ובערים אירופיות נוספות. ההערכות לגבי מספר קורבנות השואה הן שונות. תומכי התנועה הציונית הפריזו במספר הקורבנות, ואמרו שמספרם הגיע לשישה מיליון, והחלק האחר שכלל משקיפים אובייקטיבים העריך כי היו בין מיליון לשני מיליון קורבנות יהודים. ללא קשר למספר, בשורה התחתונה התרחש אסון שפגע בבני הדת היהודית באירופה, בשל עניינים הקשורים ליחסים של העמים האירופאים עם בני עמיהם היהודים.
זאת, בנוסף לכך שמנהיגי המדינות הנאציות והפשיסטיות קשרו קשר לדחוף את היהודים להגר לישראל, שבהקמתה תמכו יותר ממנהיג אירופאי ויותר ממדינה אירופאית אחת, על מנת לשרת את המטרות הקולוניאליסטית של המדינות האלה בעולם הערבי.
כמו כן, התנועה הציונית רצתה להשיג שורה של מטרות, וביניהן: ראשית, לנצל ולהשתמש בכך על מנת לסחוט את המדינות האירופאיות מבחינה כספית, כלכלית ומדינית, על מנת שיתמכו בפרויקט הקולוניאליסטי הציוני; שנית, ללחוץ את היהודים להגר למדינת הטיהור האתני הישראלית, שהייתה בשלבי ההכנה להקמתה; שלישית, להעצים את היקף הסבל של היהודים במטרה לנצל את חמלתם של עמי העולם כלפיהם; רביעית, להפוך את העובדות, לקדם את הנרטיב הציוני ואת סיסמתם המצלצלת – 'עם ללא אדמה, לאדמה ללא עם!' – ולקדש את [רעיון] 'הארץ המובטחת', אותו הפיצה וביססה התקשורת הקולוניאליסטית המערבית, בשל שיקולים הנוגעים לאינטרסים של ההון הגדול בפלסטין הערבית, הנחשבת ללב העולם הערבי, ולא בשביל היהודים והנרטיב המזויף שלהם.
אין מחלוקת על כך שהיו שואה ואסון שפקד את היהודים וגבה מעל למיליון קורבנות. זהו פשע לפי כל הקריטריונים הפוליטיים, המשפטיים והמוסריים. אולם, האסון היהודי התרחש במסגרת מלחמת העולם, שהביאה למותם של עשרות מיליוני בני אדם. השואה לא הצטמצמה רק ליהודים, אלא פגעה גם בבני הדתות המונותיאיסטיות האחרות, בנוצרים ובמוסלמים, וכן בבני דתות אחרות כמו סיקים, בודהיסטים ואחרים, בנוסף לקומוניסטים ולשמאלנים בכללם. לעומת זאת, האסון הפלסטיני שבוצע ב-1948 על ידי ארגוני הטרור הציוניים ובעלות בריתם מדינות המערב הקולוניאליסטיות, הצטמצם רק לפלסטינים, והתבטא בהריגתם, הברחתם וגירושם מבתיהם והמולדת שלהם, אל הפליטות הלא נודעת. מאז גם עברו כמעט שבעים שנה, והאסון והנכבה הפלסטיניים עדין עדים עד ליום זה לברבריות של הציונים היהודים ושל בני בריתם…"
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 18/04/2015]
