חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מקדמת מהלך משמעותי להרחבת פעילותה הבינלאומית, ובוחנת הקמת קו ייצור מקומי בהודו עבור טילי ה"טמיר" המשמשים את מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל". על פי דיווח ברשת NDTV ההודית, המגעים בין החברה לבין שותפים ביטחוניים במדינה נמצאים בשלב מתקדם, כחלק מהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ירושלים לניו דלהי.
לפי הדיווח, המיזם צפוי להשתלב במסגרת "הסכם חוסן משותף" בין המדינות, שנועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר למערכות הגנה אווירית ברחבי העולם. עבור רפאל, הקמת קו ייצור נוסף מחוץ לישראל צפויה להגדיל את היקף הייצור, לשפר את הגמישות התפעולית וליצור רשת אספקה יציבה גם בתקופות של עומסים או מצבי חירום.
מלבד השיקול המבצעי, למהלך יש גם היבט כלכלי. על פי הפרסום, החברה מבקשת לנצל את יתרונותיה התעשייתיים של הודו, ובהם כוח אדם רחב ועלויות ייצור נמוכות יותר, במטרה להוזיל את הייצור ולהגביר את התחרותיות בשוק העולמי. בנוסף, ייצור מקומי עשוי להקל על אספקת מערכות למדינות המעדיפות שלא לבצע רכש ישיר מישראל בשל אילוצים מדיניים.
עוד באתר:
המהלך משתלב גם במדיניות "Make in India", שמקדמת ממשלת הודו במטרה להפוך את המדינה למרכז ייצור עולמי בתחומי הביטחון והתעשייה. עבור רפאל, מדובר בהמשך מגמת ביזור הייצור, לאחר שבשנה שעברה פתחה בארצות הברית קו ייצור למיירטי "טמיר" בשיתוף ענקית הביטחון האמריקאית ריית'יאון עבור חיל הנחתים האמריקאי. גם חברת אלביט מערכות מפעילה כיום בהודו קווי ייצור למל"טי "הרמס 900" ו"הרמס 450".
על פי הדיווח, ההסכם המתגבש מיישם את ההבנות שעליהן הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בפגישתם בירושלים בחודש פברואר האחרון. לצד ייצור המיירטים, המסגרת החדשה צפויה לכלול גם שיתופי פעולה בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות ומנגנוני רכש משותפים למצבי חירום.
במקביל להתקדמות בהודו, רפאל מתמודדת עם קשיים בזירה האירופית. לפי דיווח בעיתון "בילד" הגרמני, קרן העושר של קטאר, המחזיקה ב-10.4% ממניות פולקסווגן, מתנגדת לניסיון החברה לרכוש את מפעל פולקסווגן באוסנברוק ולהסב אותו לייצור רכיבים למערכות נשק. העסקה נועדה, בין היתר, להגדיל את כושר הייצור של החברה באירופה לנוכח העלייה החדה בביקוש למערכות הגנה.
אם המגעים עם הודו אכן יבשילו לכדי הסכם מחייב, צפויה רפאל לחזק משמעותית את נוכחותה בשוק האסייתי ולבסס לעצמה חלופה אסטרטגית למפעלים באירופה. המהלך עשוי לאפשר לחברה להמשיך לעמוד בביקושים הגלובליים למערכות "כיפת ברזל", תוך צמצום ההשפעה של לחצים פוליטיים וגיאופוליטיים על פעילותה העסקית.
