הכלכלה המצרית ניצבת בפני אחד המבחנים הקשים ביותר שלה בשנים האחרונות. בחודשים הקרובים תידרש ממשלתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי לעמוד בהחזרי חוב עצומים, כאשר בין תחילת אפריל לסוף דצמבר עליה לפרוע הלוואות קצרות מועד בהיקף של כ-38.6 מיליארד דולר. מדובר רק בחלק מההתחייבויות הפיננסיות של המדינה, בעוד היקף החוב החיצוני הכולל הגיע בסוף השנה שעברה לכ-163.9 מיליארד דולר.
בקהיר מנסים להתמודד עם הלחץ באמצעות תקציב חדש שנועד לצמצם את ההסתמכות על אשראי נוסף ולהפחית בהדרגה את נטל החוב. גם אם התוכנית תיושם במלואה, החיסכון הצפוי יעמוד על טריליון לירות מצריות בלבד – סכום השווה לכ-20 מיליארד דולר, שהם כחלק קטן בלבד מההתחייבויות הכוללות של המדינה.
במקביל, קרן המטבע הבינלאומית העניקה למצרים זריקת עידוד בדמות הסכם עקרוני לסיוע נוסף בהיקף של יותר מ-1.6 מיליארד דולר. אמנם מדובר בסכום שאינו משנה מהותית את תמונת החוב, אך עבור הכלכלה המצרית מדובר בתוספת נזילות משמעותית שעשויה להקל על ההתמודדות בטווח הקצר ולסייע לממשלה לעמוד בהתחייבויותיה.
עוד באתר:
עם זאת, בקרן המטבע אינם מסתירים את החששות מהמשך הדרך. לצד הסיוע, עודכנה כלפי מטה תחזית הצמיחה של מצרים לשנת הכספים הנוכחית, מתוך הערכה שהחודשים הקרובים יהיו מאתגרים במיוחד. המשמעות היא שגם לאחר קבלת התמיכה הבינלאומית, הדרך לייצוב הכלכלה ולהפחתת החוב צפויה להיות ארוכה, מורכבת ותלויה בהמשך יישום הרפורמות הכלכליות.
בין ישראל ומצרים קיים הסכם שלום שנחתם בשנת תשל"ט, והשתיים מקיימות שיתוף פעולה ביטחוני בנושאים שונים, אך בפועל מדובר בשלום המאופיין ביחסים קרים. ברחוב המצרי ניכרת עוינות כלפי ישראל, והנורמליזציה בין העמים כמעט ולא קיימת. ברקע זה, מצבה הכלכלי של מצרים ממשיך לעורר עניין גם בירושלים, בשל חשיבותה האזורית והשפעתה על היציבות במזרח התיכון.
