לאחר חודשים של לחץ דיפלומטי מצד מדינות אירופיות המבקשות להגביר את הצעדים נגד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, הסתיים הדיון הדרמטי של שרי החוץ של האיחוד האירופי ללא הכרעה. המדינות שתמכו בקידום הגבלות על המסחר עם היישובים לא הצליחו לגייס את מספר הקולות הדרוש כדי לחייב את הנציבות האירופית להציג צעדים אופרטיביים להצבעה.
במוקד הדיון עמדה יוזמה לקדם איסור על יבוא מוצרים מההתיישבות, לצד חלופות נוספות ובהן מנגנון רישוי ליבוא והטלת מכסים ייעודיים. את המהלך הובילו בין היתר בלגיה, הולנד וספרד, בגיבויה של שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס. אולם בסיום הדיון התברר כי רק 11 מתוך 27 המדינות החברות דרשו באופן רשמי שהנציבות האירופית תניח הצעות קונקרטיות על השולחן – מספר שאינו מספיק להשגת רוב פשוט.
קאלאס הודתה לאחר הישיבה כי ההצעה להגבלת המסחר עם ההתיישבות הייתה זו שזכתה לתמיכה הרחבה ביותר מבין האפשרויות שנדונו, אך ציינה כי לא הושג הרוב הדרוש. לדבריה, כל מדינות האיחוד מסכימות כי ההתיישבות אינה חוקית לפי המשפט הבינלאומי, אולם הודתה שהמדיניות האירופית הקיימת "לא עשתה הרבה כדי להגביל את המסחר עם ההתנחלויות" בשל יישום בלתי אחיד בין המדינות.
עוד באתר:
במקביל, הנציבות האירופית בראשות אורסולה פון דר ליין המשיכה להתנגד להצגת צעדים מחייבים להצבעה. הנציבות הסתפקה בהצגת מסמך אפשרויות בלבד, מבלי להביא החלטה רשמית. במקביל התגלעה מחלוקת משפטית בין מוסדות האיחוד: בעוד קאלאס סבורה שמדובר במהלך מסחרי שניתן לאשר ברוב מיוחס, הנציבות טוענת כי מדובר למעשה בסנקציות המחייבות הסכמה פה אחד של כל המדינות החברות.
בישראל עקבו אחר ההתפתחויות בסיפוק. שר החוץ גדעון סער, שהתעמת בעבר עם קאלאס סביב סוגיית ההתיישבות, כתב: "ניסיונה החוזר של קאיה קאלאס לנקוט סנקציות נגד ישראל נכשל גם היום במועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי. לא היה קונצנזוס. לא היה רוב יחסי. למען האמת – לא היה רוב בכלל. אבל קאלאס החליטה להמשיך במסע האובססיבי שלה נגד ישראל ולהעביר את הדיון לפורום השגרירים הבכירים (הקורופר) כדי לנסות להמשיך את הקמפיין נגד ישראל ולמצוא דרך חדשה לעקוף את הכללים. יחסי ישראל-אירופה ראוי שיתבססו על דיאלוג והגינות. טריקים מסוג זה אינם מסייעים למימוש האינטרסים המשותפים".
