מרוקו הצטרפה השבוע באופן רשמי למועצת השלום, המסגרת הבין-לאומית שמיועדת להשתלב בעתיד בניהול ובפיקוח על רצועת עזה. ההסכם נחתם בבירת המדינה, רבאט, במהלך פגישה בהשתתפות שר החוץ המרוקאי, בכירים בצבא, שליח האו"ם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון ומפקד כוח שמירת השלום של האו"ם. עם הצטרפותה הופכת מרוקו למדינה המוסלמית ה-14 מתוך 27 החברות במועצה.
על פי סוכנות הידיעות המרוקאית הרשמית MAP, ההסכם משקף מחויבות משותפת לקידום יציבות באזור. בהצהרת מינהל ההגנה הלאומית של מרוקו נאמר כי ההסכם "מגלם את הרצון המשותף לתרום, באמצעות יוזמות הומניטריות וביטחוניות מוחשיות, לבניית אקלים של שלום וביטחון באזור זה". עוד דווח כי במועצה מברכים על המהלך וכי נבחנות תוכניות להצבת קציני צבא בכירים, שוטרים מקומיים ואף הקמת בית חולים שדה צבאי במסגרת הפעילות העתידית.
למרות שמרוקו חתמה על הסכמי אברהם עם ישראל בשנת 2020, היחסים בין המדינות ידעו בשנים האחרונות עליות ומורדות. בין היתר, מרוקו נמנעה משדרוג היחסים הדיפלומטיים לדרג של שגרירויות, והקשרים ממשיכים להתנהל באמצעות משרדי קישור.
עוד באתר:
ברקע להצטרפות עומדת גם תמונת מצב ציבורית מורכבת בתוך מרוקו. בחודשים האחרונים נשמעו במדינה קולות חריפים נגד היחסים עם ישראל. פעיל חברתי מרוקאי אף טען בריאיון כי "הציבור המרוקאי דוחה כל קשר עם ישראל, בהתחשב בכך שמדובר בישות קולוניאלית גזענית המבוססת על גירוש ופשעי מלחמה". הוא הוסיף כי הנורמליזציה "אינה יכולה להיות בחירה ריבונית או אינטרס לאומי, אלא מעורבות ישירה במתן לגיטימציה לכיבוש והלבנת פשעיו. זאת דקירה בגב הרצון העממי המרוקאי שתתמיד תמך במהלך ההיסטוריה בפלסטין". במקביל, נתוני הפרויקט הבין-לאומי לאיסוף וניתוח הפגנות וסכסוכים אלימים מצביעים על כך שבשנים 2024–2025 הייתה מרוקו אחת המדינות שבהן התקיימו הכי הרבה הפגנות תמיכה בפלסטינים, שנייה רק לתימן.
הצטרפותה של מרוקו מחזקת עוד יותר את משקלן של המדינות המוסלמיות בתוך מועצת השלום, שבה חברות גם פקיסטן, אינדונזיה וטורקיה. אף שהמהלך אינו משנה לבדו את מבנה הארגון, הוא עשוי להשפיע על אופיו של הכוח הבין-לאומי המתוכנן לפעול ברצועת עזה בעתיד ועל הרכב הכוחות שיוצבו במקום, אם התוכנית אכן תצא אל הפועל.
