בסיומה של התכנית "המוקד הציבורי" ב'קול חי', התארח כמדי שבוע, הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, לשיחה על אחת הסוגיות המעשיות העולות מעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן: איסור "לא תחמוד". השאלה נוגעת למצבים שכיחים שבהם אדם מעוניין ברכוש של חברו – דירה, חניה, מחסן או נכס אחר – אף שבעליו כלל אינו מעוניין למכור, וממשיך להפעיל עליו לחץ ולהציע סכומים גבוהים יותר עד שיסכים.
הרב אישון הסביר כי לפי פסיקת הרמב"ם, איסור "לא תחמוד" עשוי לחול גם כאשר העסקה מסתיימת בהסכמה ובתשלום מלא. "לפי פסק הרמב"ם, איסור לא תחמוד קיים כאשר אדם לוחץ על חברו למכור לו איזשהו חפץ של חברו, ובסופו של דבר החבר מסכים, אחרי לחץ גדול שהפעיל עליו", אמר. לדבריו, העובדה שבעל הנכס קיבל לבסוף תמורה והסכים לעסקה אינה מבטלת בהכרח את האיסור, אם ההסכמה הושגה בעקבות הפעלת לחץ משמעותי.
טסלר ביקש לחדד את הדברים ושאל האם גם כאשר הקונה משלם מחיר הוגן והמוכר נותן לבסוף את הסכמתו, עדיין עלול הקונה לעבור על "לא תחמוד". הרב אישון השיב בחיוב, אך הדגיש שיש להבחין בין רכוש פרטי שאינו מוצע למכירה לבין מוצר שמלכתחילה עומד למכירה. כאשר אדם מחזיק בית או רכוש שאינו רוצה למכור, וחברו "מכביד עליו רעים ולוחץ עליו מאוד שימכור", עשויה להתעורר שאלת האיסור.
עוד באתר:
לעומת זאת, הסביר הרב אישון, במשא ומתן מסחרי רגיל התמונה שונה. כאשר סוחר מציע סחורה למכירה במחיר מסוים והלקוח מתמקח עמו ומנסה להביא להוזלת המחיר, אין בכך כשלעצמו איסור "לא תחמוד". "כאן הסחורה עומדת למכירה", הסביר. כלומר, עצם ההתמקחות, השכנוע או הניסיון להשיג מחיר טוב יותר במסגרת עסקה שהמוכר מעוניין בה אינם דומים להפעלת לחץ על אדם להיפרד מנכס שכלל לא התכוון למכור.
לסיכום חידד טסלר את ההבחנה המעשית: אם אדם העמיד את רכבו למכירה, ניתן לנהל עמו משא ומתן ואף לנסות לשכנעו להפחית אלפי שקלים מהמחיר. אולם כאשר הנכס כלל אינו עומד למכירה, הפעלת לחץ משמעותי ומתמשך כדי לגרום לבעליו למכור אותו עלולה להיכנס לגדרי "לא תחמוד". הרב אישון אישר את ההבחנה, וסיכם בכך עיקרון הלכתי בעל משמעות יום-יומית לעסקאות בין שכנים, בעלי נכסים וקונים.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'המוקד הציבורי' ב'קול חי':
