בתום יום הזכרון לחללי צה"ל, הי"ד, החל אמש יום העצמאות לציון 67 שנים להצהרה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "יום העצמאות".
א. מאז מלחמת העולם הראשונה, שלטו הבריטים בארץ ישראל. שלטון המנדט, שקיבלוהו מארגון האומות המאוחדות. הבריטים שהיו פרו-ערבים, מנעו עליית יהודים ארצה, כולל פליטי שואת אירופה, אותם שלחו למחנות מעצר וכו'. בתקנות איומות ונוראות מנעו הקמת יישובים יהודים ברחבי הארץ. היישוב היהודי נלחם בכנופיות הערביות מחד (במיוחד מאז 29 בנובמבר 1947) ובשלטון המנדטורי מאידך. מחתרות האצ"ל והלחי וההגנה פגעו ללא הפסק וללא חת בשלטון הבריטי בתביעה לעצמאות יהודית בארץ ישראל.
ב. לאחר מאבק עיקש הודיעה ממשלת בריטניה כי כוחותיה יפנו את ארץ ישראל וכי אחרון חייליה יעזוב את חופי ארצנו לא יאוחר מחצות הלילה של יום ששי בין ה-14 ל15 במאי 1948. החובה לציין כי הבריטים ברשעותם ניסו להעביר מחנות צבא שלהם, תחנות משטרה וציוד צבאי לכנופיות וללוחמים הערביים, המחתרות עשו כל מאמץ למנוע זאת. מנהלת העם (הממשלה טרום המדינה), התכנסה ודוד בן גוריון שעמד בראשה הביא ההצעה להכריז על עצמאות ישראל כמה שעות לפני עזיבת הבריטים את הארץ. בישיבה שנערכה ב-12 במאי נערכה הצבעה, היו כמה מתנגדים וכן כמה מראשי היישוב נעדרו עקב המצור על ירושלים (הרב נורוק ואהרן ציזלינג), כ"כ נעדר הרב איצ'ה מאיר לוין מטעם אגודת ישראל, ששהה בארה"ב.
עוד באתר:
ג. לכל מנהיגי העם ברור היה כי הצהרת עצמאות תהא כרוכה במלחמה שיתחילו בה צבאות ערב. מנהיגים רבים בעולם, כולל שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל , הזהירו את ראשי היישוב ובעיקר את בן גוריון להמנע מצעד "קיצוני" שכזה שעלול להביא לחורבנה של ארץ היהודים. הייתה זו ישיבה דרמטית ומתוחה שבסופה (אחרי חצות הלילה) התקבלה דעתו של דוד בן גוריון להכריז על עצמאות מדינת ישראל.
ד. ביום ששי ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בצהרי היום, כמה שעות לפני עזיבתם של אחרוני הצבא הבריאי את נמל חיפה, התכנסה מועצת העם בבנין "מוזיאון תל אביב " (לשעבר ביתו של מאיר דיזנגוף), שם קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות של מדינת ישראל, שהיא ההכרזה של ראשי העם והנהגתו על הקמת מדינת ישראל. הכתיבה של מגילת העצמאות, הינה סיפור הירואי בפני עצמו. טקסט שנכתב ושונה פעמים רבות עד לנוסחתו הסופית. על מגילת העצמאות חתמו 37 חברי מועצת העם, חלקם חתמו בסיום הקראת המגילה וחלקם הוסיפו חתימתם כשהצליחו להגיע לתל אביב.
ה. נצטט רק כמה משפטים מתוך מגילת העצמאות של מדינת ישראל. "בארץ ישראל קם העם היהודי,בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית,בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" בהמשך נכתב "לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" . בסיום המגילה נאמר "מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית,על אדמת המולדת, בעיר תל אביב, היום הזה, ערב שבת ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948".
ו. ביום ששי בלילה הכירה ארה"ב במדינה החדשה (הכרה דה פקטו) ,וביום שני שאחרי ההכרזה הכירה בה גם ברית המועצות. חובה לציין כי יום לפני הכרזת העצמאות, נפלה "כפר עציון", לאחר קרבות קשים ודם רב שנשפך. הפורעים הערביים מהכפרים שסביב לגוש עציון יחד עם חיילי הלגיון הערבי הירדני, רצחו בדם קר את הנכנעים לוחמי כפר עציון. שאר חברי היישובים בגוש הלכו בשבי הירדנים. זוהי סמליות מכוננת כי עצמאות ישראל החלה בפלישת צבאות ערב לתחומי המדינה שקמה.
ז. יום הכרזת המדינה ה' באייר, הינו יום העצמאות של מדינת ישראל. לחגיגות העצמאות קודם יום זכרון, בו מעלים את זכרם של למעלה מעשרים אלף קורבנות, שנלחמו על עצמאותה או נרצחו ע"י ארגוני הטרור הערביים. ויכוח גדול וקשה עולה מדי פעם על סמיכות יום הזכרון לחגיגת יום העצמאות. הצידוד לנוהג זה משום שעל העם לדעת ולזכור כי עצמאות עמנו, בעיקר לאחר השואה האיומה בגולה, עלתה בקורבנות קדושים וטהורים.
ח. בתאריך ה-13 באפריל 1949 קיבלה כנסת ישראל את "חוק יום העצמאות ה'תש"ט-1949". התקבלה ההצעה לקרוא ליום "יום העצמאות" (ולא יום הקוממיות או יום המדינה כפי שהועלו הצעות שונות). תאריך יום העצמאות נקבע לפי הלוח העברי דהיינו ה' באייר. החוק קובע כי היום הינו יום שבתון רשמי. הנוהג מתוך רצון לשמור את שבת קודשנו כי אם חל ה' באייר ביום ששי, מקדימים את יום העצמאות ביום אחד (כפי שקורה השנה). אם חל ה' באייר ביום השבת מקדימים את יום העצמאות ביומיים. אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע , נדחה יום העצמאות ביום אחד.
ט. המנהגים הציבוריים לחגיגות יום העצמאות מתחילים בטקס ממלכתי במעמד יו"ר הכנסת, ראשי עם, מפקדי זרועות הבטחון, משפחות שכולות ואורחים רבי מעלה, בהר הרצל. הטקס מסיים את יום הזכרון בהעלאת דגל ישראל לראש התורן, הדלקת 12 משואות, מופעים אמנותיים, תרגילי סדר בביצוע חיילי צה"ל ובטקס החלפת דגלי הצבא לנציגים של אחד החיילות. בבית נשיא המדינה מתכנסים ביום העצמאות מפקדי צה"ל וכוחות הבטחון לדורותיהם ו-120 חיילים מצטיינים מכל היחידות הצהליות מקבלים עיטור מנשיא המדינה ומהרמטכ"ל. בשנים הראשונות להקמת המדינה נהגו לקיים מצעד צבאי גדול של כל חיילות צה"ל. בצהרי יום החג מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי. אירועי חג העצמאות מסתיימים בטקס הענקת פרסי ישראל, בתחומי המדע, התרבות ותרומה למדינת ישראל.
י. ישנם גם היבטים דתיים בקיום יום העצמאות. בבתי הכנסת של הציונות הדתית מתקיימות תפילות חגיגיות בליל יום העצמאות ובתפילת שחרית. הרבנות הראשית לישראל פסקה בזמנו כי בתפילת שחרית של יום העצמאות יאמרו הלל ללא ברכה. היו רבנים דגולים כדוגמת הרב משולם ראטה, הרב חיים דוד הלוי, הרב שלמה גורן, הרב גרשוני ועוד שפסקו כי יש לומר הלל בברכה. חלקם הדגישו כי בעזה"ית, נצחנו את כל אויבינו במלחמת העצמאות בחינת מעטים מול רבים, ובודאי לאחר שהחזרנו חלקי ארץ ישראל ביהודה ובשומרון לשליטתנו. הרבנות הראשית גם קבעה סדר תפילה, למשל פסוקי דזמרה של שבת וחג , פרקי תהילים וסיום בשירת אני מאמין. המעניין כי בישיבת פוניבז' שבבני ברק , עוד בהנהגתם של הרב כהנמן ושל הרב שך זצ"ל , נוהגים להניף ביום העצמאות דגל ישראל. האדמו"ר מבוסטון פסק לחסידיו (בשנת תש"ע) שלא יאמרו תחנון ביום העצמאות.
יום העצמאות תשע"ה מציין השתא 67 שנים לעצמאות מדינת ישראל.
