רשם ההוצאה לפועל יחיאל נויזיץ מלשכת ראשון לציון הורה על מחיקת מלוא יתרת חובה של אלמנה בת 74, שעמדה על 127,331 שקל, ועל סגירת תיק האיחוד שהתנהל נגדה. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי במשך 22 שנים שילמה החייבת סכום הגבוה ביותר מפי שלושה מהחוב המקורי, אך החוב המשיך לתפוח בשל הריביות.
נגד החייבת נפתחו בשנת 2004 שני תיקי הוצאה לפועל בגין חובות לעיריית חולון: האחד בסך 14,825 שקל והשני בסך 3,118 שקל. החוב המקורי הסתכם ב-17,943 שקל, אולם במהלך השנים שילמה האישה 56,210 שקל, שהם יותר מ-313% מהקרן המקורית. למרות זאת, יתרת החוב הגיעה ל-127,331 שקל.
בהחלטה פורט מצבה האישי הקשה של החייבת, אלמנה ואם לשלושה ילדים בוגרים, המתמודדת עם בעיות רפואיות מורכבות. הכנסתה החודשית מסתכמת ב-5,606 שקל, מהם 2,300 שקל מעבודה בטיפול בקשישים ו-3,306 שקל מקצבאות שאירים ואזרח ותיק. לאורך השנים התמודדה גם עם מות בעלה בשנת 2012, מות אחד מבניה והתמכרות של בן אחר, אך המשיכה לעמוד בתשלומים במשך יותר מעשור.
עוד באתר:
עיריית חולון התנגדה להפחתת הריביות וטענה כי לפי חוק הרשויות המקומיות, דין הריבית כדין החוב עצמו. הרשם דחה את הטענה וקבע כי תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל הרחיב את סמכות הרשמים להפחית גם ריבית בסיס, ולא רק ריביות עונשיות או דמי פיגורים. לדבריו, הסמכות חלה גם על ריביות סטטוטוריות של רשויות מקומיות.
בהחלטתו כתב הרשם: "אין בידי לקבל טענת הזוכה כי לפי חוק הרשויות המקומיות… דין הריבית כדין החוב לתשלום". עוד הוסיף כי הסמכות החדשה מאפשרת להפחית גם ריבית שנועדה לשמור על ערך הכסף, ולא רק רכיבים בעלי אופי של קנס.
הרשם מנה שבעה טעמים למחיקת החוב: נסיבותיה האישיות והרפואיות של החייבת, 22 שנות תשלום ללא אופק לסיום, העובדה שאין נגדה תיקים נוספים, האפשרות לסגור את התיק באמצעות הפחתת הריביות, הצורך לאפשר לה שיקום וטיפול רפואי, היעדר נכסים למימוש והעובדה שכל יתרת החוב מורכבת מריביות בלבד.
