החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, לאסור על הוצאת מידע מהקלפיות לצורך המרצת מצביעים ממשיכה לעורר הדים במערכת הפוליטית והמשפטית. ההנחיה החדשה, שמשפיעה בין היתר על אופן הפעלת מערכות כדוגמת "אלקטור", עשויה לפגוע במפלגות החרדיות לקראת מערכת הבחירות הקרובה, אך במקביל מעלה תהייה: כיצד התקבלה כעת עמדה הפוכה מזו שנקבעה בעבר?
בדיקה של ערוץ 14 בנוגע להליכים המשפטיים בנושא מגלה כי בשלוש מערכות בחירות קודמות הוגשו עתירות דומות על ידי עו"ד שחר בן מאיר, אולם הן נדחו הן בוועדת הבחירות והן בבג"ץ. בעתירות הקודמות נטען כי השימוש במידע מהקלפיות מנוגד לחוקי הגנת הפרטיות, אך בתי המשפט קבעו כי המסלול שנבחר אינו מתאים להכרעה בסוגיה.
כך למשל, בבחירות 2020 דחה יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט ניל הנדל, את העתירה בנימוק שהנושא אינו מצוי בסמכות ועדת הבחירות. בהמשך פנה בן מאיר לבג"ץ, אך גם שם נדחתה בקשתו, כאשר השופט אלכס שטיין קבע כי ההליך המתאים לבירור הטענות הוא בבית משפט לעניינים מנהליים ולא במסגרת העתירה שהוגשה.
עוד באתר:
אלא שהפעם בחר בן מאיר במסלול משפטי שונה. במקום להגיש עתירה מכוח סעיף 17א' לחוק תעמולת הבחירות וחוק הגנת הפרטיות, הוא פנה אל השופט סולברג בכובעו כמי שמופקד על עבודת ועדות הקלפי. לטענתו, הסוגיה אינה עוסקת רק בפרטיות המידע אלא גם בשאלת סמכותם של חברי ועדות הקלפי להוציא את הנתונים מחוץ לקלפי.
מוועדת הבחירות נמסר כי קיים הבדל מהותי בין ההליכים הקודמים לבין הפנייה הנוכחית. לדבריהם: "זו הפעם הראשונה שהוגשה עתירה על סמכות חברי ועדת הקלפי להוציא את המידע. עד כה כל העתירות נסובו רק על חוק הגנת הפרטיות. מהרגע שמרכז העתירה היה טענה על זה שחברי ועדת הקלפי לא מוסמכים להוציא את המידע החוצה, ליו"ר הוועדה לא היה מנוס מלדון בה כי זה בסמכותו. מהרגע שהוסיפו דיני בחירות לעתירה ולא רק את הגנת הפרטיות – השופט חייב לדון בה. העתירות הקודמות נדחו כי הן לא היו נגדו".
