סקופ כשרותי: כשהברירה היא חלב נכרי או חלב נכרית – מה הכריעו גדולי הפוסקים? שאלה דרמטית שהגיעה מחו״ל והובילה לדיון הלכתי מרתק בין גדולי ומאורי הדור.
מומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן, השוהה בימים אלו בתפקידו כרב המכשיר באחת מעיירות הנופש שברומניה, חושף בפני הציבור שאלה כשרותית לא שגרתית שהופנתה אליו ממטיילים בחו״ל, במסגרת פלטפורמת המענה ההלכתי ״חדר הוראתי״ שם מעניק הרב מענה רציף לכל דורש השם בענייני כשרות.
אך הפעם השאלה לא נשארה בחדר ההוראה.
עוד באתר:
היא הועברה לחדרי מלכיהם מלכי רבנן, אל גדולי ומאורי הדור שליט״א, אשר נדרשו להכריע בשאלה רגישה ומורכבת, שנידונה באריכות בשיחת ועידה בין בתי המדרשות, כשכל אחד מן הרבנים הגאונים הופך בדבר, דן, מברר ומלבן עד שהדברים יצאו מתחת ידם כהוראה ברורה, מזוקקת ומכרעת.
הרב רייכמן מביא בפני הציבור את דעתם דעת התורה כפי שנשמעה מפי גדולי הפוסקים, בשאלה שעשויה להפתיע רבים: אכן ודתיהם שונות.
חלב נכרי – או חלב נכרית?
משפחה יהודית יצאה לנופש במקום מרוחק בחו״ל, הרחק מכל ריכוז יהודי ומכל אפשרות סבירה להשיג מוצרי מזון כשרים.
עם הגעתם למקום גילו ההורים לתדהמתם כי מזון התינוקות הכשר שהביאו עמם הולך ואוזל, ובסביבה אין להשיג מזון תינוקות כשר.
האפשרות היחידה שנותרה על המדף הייתה מזון תינוקות המבוסס על חלב עכו״ם.
אלא שאז התברר להם פרט נוסף: בבית הסמוך מתגוררת נכרית המניקה את בנה, והיא אף הסכימה להניק את התינוק היהודי ללא תשלום.
וכאן נולדה השאלה המטלטלת: כאשר תינוק יהודי זקוק למזון ואין בנמצא אפשרות כשרה אחרת מה עדיף? להאכילו במזון תינוקות המבוסס על חלב עכו״ם, או להניקו מחלב נכרית?
השאלה הונחה בפני גדולי הפוסקים.
וההכרעה – מרתקת.
תשובה: הגאון רבי משה שאול קליין השיב שחלב נכרית עדיף מחלב עכו”ם, כי חלב עכו”ם הוא גזירה גמורה שאסרוהו חז”ל, ואילו חלב נכרית אין בו איסור מן הדין.
ואין לסמוך למעשה על דעת האגרות משה שמתיר חלב נכרי לתינוקות [כדלהלן].
וכן הסכים הגאון רבי נפתלי נוסבוים ואמר שאין חשש טמטום בזה שיונק מן הנכרית, מכיון שנחשב כחולה והותר לו הדבר אין טמטום הלב בדבר שמותר מחמת חוליו.
ואילו הגאון רבי שמאי גרוס ועוד פוסקים השיבו שחלילה ליתן לנכרית להניק בן ישראל, ויש להקל בחלב עכו”ם ולסמוך על הרבה פוסקים שהתירוהו, וכמו שכתב האגרות משה (יו”ד ח”א סימן מז) וז”ל: ובדבר החלב של הקאמפאניעס (החברות המייצרות) במדינתנו אשר יש פקוח של הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגרו את העסק שלהם שלכן ודאי מפחדים מלערב חלב בהמה טמאה. יש טעם גדול להתיר וכו’.
ולכן בחלב שאיסורו הוא רק זה שחלבו עכו”ם ואין ישראל רואהו יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה, דהוי כראיה. וזה שאם יערבו יענשו ויצטרכו לסגור העסק שלהם שהוא הפסד רווחים של כמה אלפים והממשלה משגחת אליהם הוא ודאי ידיעה ברורה שהיא כראיה שלא היה בכלל איסורם.
וכבר נזכרה סברא זו בחזון איש (יו”ד סימן מא אות ה’) וז”ל: ואמנם בשיש פיקוח הממשלה שלא יערבו חלב טמא והם צפויים לעונש על הזיוף יש מקום לומר דהוי כשפחות החולבות שמורתעות ודין החלב הוא כיושב בצד העדר וכשהוא עומד הוא רואה, ע”ש.
והוסיף הגר”ש גרוס דבזמנינו במזון תינוקות המיוצר מחלב פרה חובה גמורה על החברות לכתוב את כל המרכיבים ולדקדק בהם, וחברה שלא תכתוב הכל כראוי יישלל הרישיון שלה, וחשש עירוב חומרים אחרים רחוק מאד בזמנינו.
וכן הורה הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שחלילה ליתן לנכרית להניק בן ישראל ויש לחוש בזה לטמטום הלב, ורק יקחו חלב עכו”ם ויסמכו על דעת המתירים בזה וכנ”ל.
