בשבוע שעבר נערכה באולמי 'סטריקוב' שמחת הבר מצוה לנינו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין. החתן הבה"ח דוד סגל ני"ו, בן לנכדו הרה"ג רבי יוסף הלוי סגל, מחשובי האברכים בכולל פוניבז', ונכד לבנו חביבו הגאון רבי אברהם יעקב זילברשטיין.
בשמחה הגדולה, השתתף הסבא מרן הגר"י זילברשטיין אשר האזין במשך דקות ארוכות בקורת-רוח מרובה לדרשת הבר-מצוה של החתן, בה עסק בשאלה האם הקונה תפילין חדשות צריך לברך ברכת שהחיינו, כשלסיום מצטט הנין את פסקו של סביו עמוד ההוראה כי לא נהגו לברך על התפילין, ולכן יקח פרי חדש ויברך עליו שהחיינו, ויכוין לפטור גם את התפילין החדשות.
מיד לאחר מכן נשא הרב זילברשטיין דברי חיזוק מיוחדים הנוגעים לכלל הציבור. "עם ישראל לא יודע בדיוק מה יהיה עוד יום, לא יודעים. ראשי המנהיגים שלנו בעצמם לא יודעים מה יהיה מחר. אנחנו כן יודעים. מה אנחנו יודעים? שילדים כאלה שצומחים פה, הם ישמרו עלינו מכל משמר. זה היסוד שלנו, כזה ילד חמוד שעומד ואומר דברי תורה חביבים. אשריכם ואשרי חלקכם".
עוד באתר:
"מה שאני רוצה לספר הוא מעשה שהיה, סיפור מלא הוד: כידוע, מבני ברק יוצאים ונוסעים בערבי חג הרבה אנשים, שנוסעים לירושלים ליום טוב כל אחד לאדמו"ר ולרב שלו. אז עמדו בתחנה ציבור גדול מאד, ובאו ועברו אוטובוסים, אוטובוס אחד ועוד אוטובוס ועוד אוטובוס ועוד אוטובוס, אבל כבר בתחילת המסלול כולם התמלאו ולא עצרו בתחנה האחרונה, ועמדו שם המון אנשים בתחנה האחרונה בזעם רב. כעסו גם שחלק מהאוטובוסים יצאו מאוחר, וגם לא עצרו.
"הם אמרו שאם יעבור פה עכשיו אוטובוס, הם יפוצצו לו את השמשות. אבל מה היה? הגיע נהג חכם ונבון אחד, שעשה דבר חכמה שאין כמוהו. היה כתוב על האוטובוס שהוא בכלל אמור לנסוע מבני ברק לטבריה, הנהג עצר וירד מהאוטובוס, ואמר להם: "אני רואה פה בלאגן גדול, מה קרה פה?"…
"אז אמרו לו שכל האוטובוסים שבאים, אף אחד לא מעלה, ויש פה כעס גדול. אז הנהג אמר להם: "אני אטלפן בטלפון ואשאל את הממונה עליי, תראו, יש פה חסד מאוד גדול לכל בני ברק, אין פה מספיק אוטובוסים", וביקש רשות להחליף את המסלול לקו בני ברק-ירושלים.
"ואכן כך עשה, הוא לקח והחליף מיד את היעד, ובמקום טבריה היה כתוב שנוסע מבני ברק לירושלים, זה לא יאומן כי יסופר, הוא היה בני ברקי, רק עם המון שכל. הציבור בירך אותו, ואמר לו: 'אתה הצלת אותנו. חכם אתה, תבורך מהשמים'. אף אחד לא קילל אותו, אבל כולם בירכו אותו בברכה נוראה, ותיארו לו כמה זמן חיכו לו.
"מה אני ראיתי מכאן? ראיתי מכאן דבר נורא ממש. אם רוצים להיות יהודי, צריכים גם להיות יהודי עם שכל! האדם הזה, עם שכל, הוא ידע שאם יבוא לכאן מראש כקו לירושלים, את העצמות ישברו לו מרוב זעם וכעס. אז מה הוא עשה? החליף את השמות והמספר של הקו. לא יאומן כי יסופר, איפה טבריה ואיפה זה, היה בני ברקי, אבל היה לו שכל. עם השכל הזה הוא הציל את כולם ממחלוקת ולשון הרע וכל מידה רעה, ובמקום קללות נשמעו רק ברכות, ברכות עד בלי די, וכל אחד רצה לנשק אותו.
"זה נקרא עובד השם אמיתי. עובד השם אמיתי זה נקרא אדם שרואה כעס, כעס על הציבור, כעס על אנשים, ועם השכל שלו הוא הופך את זה לברכה ממש. אדם כזה – שכרו הרבה מאוד".
"צריכים לדעת, המצווה הכי גדולה היום זה לקדש שם שמים. התנהגות הולמת, התנהגות יפה. ההתנהגות הזאת, אצילות, עדינות נפש, כמו שהמשפחה שלנו יודעת איך שזה. כמו שכולם יודעים, הרב אלישיב, והסבים מכל הצדדים.
"הקב"ה יעזור, וזה הקטן גדול יהיה, והקב"ה יעזור לנו לכל עם ישראל, שנזכה להיות עם שכל, לדעת איך להתנהג ולעשות רצון הבורא, והקדוש ברוך הוא ייתן לנו כל טוב סלה, ונאמר אמן".
