דברי תורה נפלאים לפרשת ראה מאת הגה"ח הרב מנחם מנדל פומרנץ, מנכ"ל ועורך ראשי של מכון הוצאת הספרים 'עוז והדר' וראש מוסדות 'באר ישראל', על החובה שלא להסתפק בטיפול חיצוני בבעיה – אלא לרדת לעומקה, לעקור את שורשה ולזכות לסייעתא דשמיא.
בשנת תשי"ב הציגה התעשייה הבריטית לעולם את מטוס הנוסעים הסילוני הראשון, "קומט". עד אז הופעלו מטוסי הנוסעים באמצעות מדחפים, ואילו המטוס החדש צויד במנוע סילון, טס במהירות גבוהה בהרבה, הגיע לגובה רב יותר והעניק לנוסעים טיסה שקטה, חלקה וקצרה. הוא נראה כהישג הנדסי מושלם.
אלא שבתוך זמן קצר החלו להתרחש אסונות בלתי מוסברים. מטוסי "קומט" התפרקו לפתע באוויר במהלך הטיסה, ללא כל התראה מוקדמת, וכל נוסעיהם נהרגו. בתוך פחות משנה התרסקו שלושה מטוסים מהדגם החדש, וממשלת בריטניה נאלצה לקרקע את צי המטוסים כולו.
עוד באתר:
מיטב המומחים ניסו למצוא את התקלה. היו שהאשימו את המנועים, אחרים את מזג האוויר, והיו שהציעו לחזק את הכנפיים, הצינורות וחלקים נוספים בגוף המטוס. המטוסים תוקנו והוחזרו לשירות, אך לאחר זמן קצר התרסקו שני מטוסים נוספים בשמי איטליה. התברר שכל התיקונים טיפלו בבעיות אפשריות – אך לא בשורש האמיתי של האסון.
ועדת חקירה מיוחדת בראשות המהנדס הול שינתה את הגישה. במקום לשאול מה נשבר וכיצד ניתן לחזקו, היא ביקשה להבין מדוע המטוס נשבר. לצורך כך הוקם מכל מים עצום, בגודל של בניין, שבתוכו הוכנס מטוס שלם. החוקרים דימו שוב ושוב את שינויי הלחץ שהמטוס עובר בהמראות ובנחיתות.
לאחר כ־3,000 מחזורי ניסוי הופיע סדק קטן ליד אחת מפינות החלונות המרובעים. התברר כי הלחץ שהופעל על גוף המטוס התרכז בפינות החדות, יצר סדקים זעירים שהתרחבו מטיסה לטיסה ולבסוף גרמו לקריסת המטוס כולו.
הפתרון היה פשוט לאחר שנמצא השורש: שינוי צורת החלונות. במקום חלונות מרובעים החלו לייצר חלונות עגולים, אליפטיים או בעלי פינות מעוגלות, וכך התפזר הלחץ בצורה שווה יותר. מאז השתנה תכנון חלונות המטוסים בעולם כולו.
הסיפור מלמד כי לא די לטפל במה שנראה לעין. אפשר לתקן תוצאה אחת ועוד תוצאה, אך כל עוד שורש הבעיה נותר במקומו – היא עלולה לשוב ולהופיע. הכלל הזה נכון לא רק בעולם ההנדסה, אלא גם בחינוך הילדים ובעבודת האדם עם עצמו.
בפרשת ראה נאמר על איבוד העבודה הזרה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים". רש"י מפרש: "אבד ואחר כך תאבדון – מכאן לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה". השפת אמת מלמד כי אין זו רק הלכה הנוגעת לעבודה זרה, אלא כלל יסודי בעקירת כל מידה ותאווה רעה.
כאשר עשבים שוטים צומחים בפרדס, אין די לגזום את החלק שנראה מעל האדמה. אם השורש נשאר בקרקע, העשבים יצמחו מחדש. כך גם בעבודת הנפש: שינוי חיצוני בלבד אינו מספיק. צריך להגיע אל הלב, אל הסיבה הפנימית שממנה צומחים המעשים, ולטפל בה.
אלא שכאן מתעוררת השאלה: כיצד ניתן להגיע לשורשי הנפש? במטוס אפשר לבצע ניסויים ובאדמה אפשר לחפור, אך כיצד אדם מגלה את מקורן של מידותיו הרעות והרגליו השליליים? השפת אמת משיב כי לשם כך נדרשת סייעתא דשמיא. האדם אינו יכול להגיע אל שורש נפשו ולעקור אותו בכוחות עצמו בלבד.
הרב פומרנץ הביא בהקשר זה מעשה ברב מבריסק. בערב ראש השנה החליטו גבאי בית הכנסת הגדול בעיר, ללא ידיעתו, להקים מקהלה שתשיר בתפילות הימים הנוראים. הרב הבין שאין מדובר רק בתוספת מוזיקלית, אלא בפתיחת פתח לרוח של מודרנה העלולה לשנות את צביון בית הכנסת.
כאשר החלה התפילה עלה הרב לגלריה והורה לחברי המקהלה לרדת. לאחר שחזר למקומו הורו להם הגבאים לעלות מחדש. הרב שב וטיפס לגלריה, פעם אחר פעם, אף שכוחותיו הלכו ואזלו. בפעם האחרונה כבר לא היה מסוגל לקום, והגבאים סברו שניצחו.
אלא שאז התעורר הציבור כולו. המתפללים זעקו לעבר חברי המקהלה: "תרדו מיד! כבודו של הרב, כבוד התורה!". לאחר שהרב עשה שוב ושוב את כל שהיה בכוחו, הגיעה העזרה משמיים והציבור עצמו השלים את המאבק.
לפי השפת אמת, זהו עומק הלשון "אבד תאבדון". "אבד" הוא הציווי המוטל על האדם: לעצור את המעשה הרע, להתגבר פעם נוספת, ללמוד עוד דף, להתפלל ולקיים עוד מצווה. "תאבדון" היא ההבטחה: לאחר שהאדם יעשה את חלקו בנאמנות, הקב"ה יסייע לו לעקור גם את השורש הפנימי.
גם כאשר הבעיה חוזרת וצצה, אין פירוש הדבר שהמאמצים הקודמים היו חסרי ערך. כל התגברות, כל עצירה וכל מעשה טוב הם עוד פעולה של "אבד". מתוך ריבוי המעשים, הרצון והתפילה זוכה האדם לסיוע של "תאבדון" – עד שגם השורש עצמו הולך ונעקר.
כך מתיישבים גם שני הפסוקים בספר יחזקאל. מצד אחד נאמר: "השליכו מעליכם את כל פשעיכם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה", ומצד שני מבטיח הקב"ה: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם".
אין כאן סתירה. "עשו לכם לב חדש" הוא חלקו של האדם: לשנות את מעשיו, לקבוע סדרים, להתגבר ולבנות כלי לקבלת הטוב. "ונתתי לכם לב חדש" הוא חלקו של הקב"ה, המעניק לאדם את הכוח להגיע אל שורש הלב ולהשתנות באמת.
האדם נדרש לפתוח פתח כחודו של מחט, והקב"ה מבטיח לפתוח לו פתח כפתחו של אולם. על האדם לעשות את שלו פעם אחר פעם, גם כאשר השינוי הפנימי עדיין אינו שלם. כאשר הוא פועל בנאמנות, הקב"ה מסייע בידו ומביא את התיקון אל השלמות: "ה' יגמור בעדי".
