חיילת ששירתה בתפקיד טכנו־מודיעיני מבצעי ביחידה 8200 הוכרה כנכת מערכות ישראל, לאחר שבית המשפט קבע כי תנאי השירות החריגים והלחץ המתמשך תרמו להתפרצות מחלת גרייבס, מחלה אוטואימונית הפוגעת בבלוטת התריס.
החיילת התגייסה לצה"ל בשנת 2016, עברה מסלול הכשרה במערכות מודיעיניות, ובהמשך שובצה ביחידה 8200. במהלך שירותה העצמאי בתפקיד מבצעי רגיש, שאת פרטיו המלאים לא ניתן לפרסם מטעמי ביטחון, נדרשה לדבריה לפעול במהירות ובדיוק גבוהים, מתוך תחושת אחריות כבדה לתוצרים מודיעיניים.
על פי התביעה, שגרת השירות כללה ימים ארוכים, לעיתים מהבוקר ועד שעות הלילה, משימות רגישות, מיעוט בשעות שינה וקושי להתנתק מהלחץ גם לאחר סיום המשמרות. באחת התקופות הוטל עליה להשלים הסמכה במהירות, ובהמשך גם להדריך חיילים חדשים, לצד המשימות השוטפות.
עוד באתר:
במהלך השירות החלה החיילת לחוש הידרדרות הדרגתית במצבה הגופני. היא התקשתה לבצע פעולות שבעבר היו פשוטות עבורה, סבלה מחולשה ומירידה בכושר, ובמהלך מרוץ בסיסי למרחק חמישה קילומטרים הצליחה לרוץ מרחק קצר בלבד ונאלצה לעצור. לאחר בדיקות רפואיות התברר כי לקתה במחלת גרייבס, וביולי 2018 שוחררה מצה"ל בשל מצבה.
משרד הביטחון דחה בתחילה את בקשתה להכרה כנכת צה"ל, בטענה שלא הוכח קשר בין השירות לבין פרוץ המחלה. בערעור נטען מנגד כי הלחץ שחוותה חרג מלחץ עבודה רגיל, ונבע מהמסגרת הצבאית, האחריות הביטחונית וחוסר היכולת לשלוט בתנאי השירות.
בית המשפט דחה את עמדת משרד הביטחון שלפיה שירות צבאי בעורף דומה לעבודה טכנולוגית אזרחית. בפסק הדין נקבע כי חייל אינו עובד אזרחי היכול להפחית שעות, לעזוב או להתרחק ממקור הלחץ, וכי למסגרת הצבאית, למשמעת, לאחריות הביטחונית ולחוסר השליטה בתנאים יש משמעות ייחודית.
עוד נקבע כי שירות משמעותי אינו מחייב בהכרח לחימה או סכנת חיים. גם שירות המתבצע מול מחשב, בסביבה משרדית לכאורה, עשוי לכלול לחץ חריג ומשמעותי כאשר הוא כרוך באחריות מבצעית ובשעות ממושכות.
בית המשפט קבע כי אף שאין הוכחה מדעית מוחלטת לכך שסטרס גורם למחלת גרייבס, בהליך משפטי ניתן לבחון את מכלול הראיות: הספרות הרפואית, סמיכות הזמנים, תנאי השירות והנסיבות האישיות.
השופטים נתנו אמון בעדות החיילת וקבעו כי גרסתה בנוגע לעומס ולתחושות שחוותה לא נסתרה. עוד נקבע כי הרשומות הרפואיות תומכות בכך שהתסמינים הופיעו לאחר תקופות העומס שתיארה.
בסופו של דבר התקבל הערעור, ונקבע כי הוכח קשר רפואי ומשפטי בין תנאי השירות לבין התפרצות המחלה. עניינה של החיילת יעבור כעת לוועדה רפואית באגף השיקום, שתקבע את שיעור נכותה ואת הזכויות הנובעות מההכרה.
