מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז
כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים
כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.
עוד באתר:
אות היום: א – אמונה
מאמר היום: שנת לימודים חדשה מתחילה – באמונה בילד.
צועדים עם הא'-ב':
במשך עשרים ושניים ימים נצעד יחד, בעז"ה, אות אחר אות, לקראת שנת הלימודים תשפ"ז. בכל יום נוסיף עוד "אות" בספר החינוך של ילדינו – עד שנזכה לפתוח את השנה בלב מלא אמונה, תקווה ואחריות. היום נבנה את האות א' – אמונה.
שנת הלימודים תשפ"ז – בפתח:
עוד מעט יישמע הצלצול הראשון. שערי תלמודי התורה ובתי הספר התורניים ייפתחו, והילדים יתחילו מסע חדש של תורה, לימוד וצמיחה. בתלמודי התורה תחל השנה בעז"ה, ביום שישי א' באלול, ובבתי הספר התורניים בעז"ה, ביום רביעי י"ג באלול. אבל לצד ההכנות המעשיות קיימת הכנה חשובה יותר והיא – הכנת הלב.
פותחים את הלב:
שנת לימודים חדשה מתחילה – באמונה בילד:
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" – האמונה שקודמת לחינוך, שלמה המלך מלמד אותנו יסוד גדול בחינוך: לפני שמחנכים ילד, צריך להאמין שיש לו דרך משלו.
כל ילד הוא עולם מלא. הקב"ה העניק לו כוחות ותכונות מיוחדות. תפקידם של ההורים והמחנכים אינו רק לתקן, אלא לגלות את הטוב שקיים בו ולהוביל אותו לצמיחה. החינוך מתחיל באמונה. לפני שהילד מאמין בעצמו, הוא זקוק למבוגר – שמאמין בו.
מביטים לעומק:
לא רק ילקוט חדש – גם התחלה חדשה בלב:
לקראת פתיחת השנה הבית מתמלא בהכנות: ספרים חדשים, מחברות מסודרות וילקוט מוכן.
אבל יש הכנה שאינה נמצאת בתוך התיק – הכנת הלב.
מאחורי הציוד החדש יש ילד ששואל: האם אני אצליח? האם אמצא את מקומי?
את התשובות הוא אמור לקבל בבית, דרך: המבט של ההורים, המילים שהם אומרים – והתחושה שהם מעניקים לו.
ילד שיוצא לשנה חדשה בתחושה שמאמינים בו, הוא מקבל כוחות להתמודד ולהצליח.
יוצאים לדרך:
ילד גדל אל תוך האמון – שנותנים בו:
ילדים מכירים את עצמם, דרך העיניים של המבוגרים שסובבים אותם.
כשילד שומע, בעיקר את מה שהוא לא הצליח בו, הוא עלול לראות את עצמו דרך – החסרונות.
אבל כאשר הוא שומע שמאמינים בו ומכירים בכוחותיו – הוא מגלה את היכולת שטמונה בו.
אמונה בילד לא מבטלת דרישות. מתוך אמון, אפשר להציב מטרות, להתמודד ולהמשיך לצמוח.
הכלי של היום:
משפט אחד של אמון – במקום משפט אחד של לחץ:
תבחרו היום משפט אחד שנאמר על ידכם – (בד"כ) – מתוך דאגה, ותחליפו אותו במשפט שמחזק.
במקום: "אני מקווה שהשנה תסתדר…" תאמרו: "אני מאמין בך ובעז"ה, תהיה לך שנה טובה."
המשימה של היום:
להעניק לילד מתנה – שאינה נכנסת לילקוט:
תקדישו כמה דקות לשיחה אישית, עם ילדכם.
תאמרו לו תכונה טובה שאתם רואים בו, תזכירו הצלחה אחת מהעבר. ותברכו אותו לקראת השנה החדשה.
תדברו, לא רק על מה צריך לעשות – אלא על מי שהוא.
עוצרים למחשבה:
האם הילד שלי יודע – שאני מאמין בו?:
לפעמים, אנחנו מכינים את כל מה שנכנס לתיק, ושוכחים להכין את – מה שנכנס ללב.
ולסיום:
לפני הצלצול הראשון – מתחילים בבית:
השנה החדשה מתחילה בבית, במילים הטובות, במבט המחזק ובאמונה של ההורים.
כי ילד שיוצא לדרך עם אמונה מהבית, נכנס לשנה החדשה עם הכוח לצמוח.
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]
