התעמרות במקום העבודה אינה מתבטאת רק בצעקות, קללות או אלימות מילולית. לפי נתונים שפורסמו ב'וואלה', התופעה עשויה לכלול גם דפוסים שקטים ומתמשכים של השפלה, הקטנה, בידוד, עקיפת סמכויות, הכשלה מקצועית והתעלמות מכוונת.
מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות מצא כי 64% מהעובדים חוו במהלך עבודתם התנהגות תוקפנית. מחקר נוסף שהוגש למשרד הכלכלה העלה כי כמעט כל עובד שני סבל או סובל מהתעמרות או התנכלות במקום העבודה.
אחד הנתונים הבולטים נוגע לזהות הפוגע: לפי הפרסומים, בכ־75% מהמקרים מדובר בממונה הישיר של העובד או באדם שפועל מטעמו. המשמעות היא שבמקרים רבים ההתעמרות מגיעה דווקא מצד מי שמחזיק בסמכות מקצועית או ניהולית על הנפגע.
עוד באתר:
ההשפעה על העובדים עלולה להיות משמעותית. אצל כמחצית מהנפגעים נרשמה ירידה במוטיבציה, ואצל 11% מהנפגעים ההתעמרות הובילה לחוסר תפקוד מוחלט. מחקר המוס"ל מצא עוד כי יותר ממחצית מהנפגעים נאלצו לשנות את תפקידם, ומעל שליש אף התפטרו.
לתופעה יש גם מחיר כלכלי רחב. לפי נתונים שהוצגו בכנסת, התעמרות בעבודה נקשרה לכ־2 מיליון ימי עבודה אבודים בשנה ולנזק משמעותי למשק.
גם בבתי הדין לעבודה מתפתחת ההכרה בכך שהתעמרות אינה חייבת להיות קולנית או בוטה. במקרים מסוימים, הדרה מקצועית, בידוד, פגיעה עקבית במעמד העובד או הכשלה שיטתית עשויים להיבחן כחלק מדפוס פוגעני.
בנסיבות מסוימות, כאשר נגרמת לעובד פגיעה בעקבות אירועים בעבודה, עשויה להתעורר גם שאלת ההכרה בפגיעה במסגרת תאונת עבודה, בהתאם לנסיבות ולראיות בכל מקרה.
למרות היקף התופעה, הצעת חוק ייעודית למניעת התעמרות בעבודה, שהועלתה כבר בשנת 2015, לא הפכה עד היום לחוק כללי ומפורש האוסר התעמרות בעבודה.
המשמעות עבור העובדים היא שגם בהיעדר חוק ייעודי, דפוס שיטתי של השפלה, בידוד או פגיעה מקצועית אינו בהכרח חלק לגיטימי מיחסי העבודה – ובמקרים מסוימים עשוי להצדיק פנייה לייעוץ מקצועי או משפטי.
