בית המשפט המחוזי בתל אביב הותיר היום (שני) על כנה את פסילת ההצבעה שאפשרה לחברי כנסת ולשרים מהליכוד להתמודד במשבצות המחוז בפריימריז הקרובים. השופט יעקב שקד דחה את העתירה שהוגשה בשם ח"כ עפיף עבד, שביקש להפוך את החלטת בית הדין העליון של הליכוד. המשמעות המעשית היא שהמהלך שאושר בוועידת המפלגה לא ייכנס לתוקף, וחברי הכנסת והשרים לא יוכלו להתמודד במחוזות.
במוקד הפרשה עומדת הצבעה שנערכה בוועידת הליכוד ב-27 ביולי. חברי המרכז התבקשו לאשר שורה של שינויים בתקנון הבחירות המקדימות, ובהם הצעה שנועדה לפתוח את המשבצות המחוזיות גם בפני שרים וחברי כנסת מכהנים ולשעבר. מתוך כ-3,500 מצביעים, ההצעה עברה ברוב זעום במיוחד – חמישה קולות בלבד. אלא שלאחר פרסום התוצאות הוגשו עתירות לבית הדין של המפלגה בטענה לפגמים בהצבעה ובספירת הקולות.
הבדיקה העלתה שורה של אי-התאמות: בקלפי בראשון לציון חסרו חמש מעטפות ביחס למספר המצביעים, ובקלפיות בירושלים, רמלה ועכו נמצאו פערים נוספים. גם בכפר סבא ובבאר שבע התעוררו שאלות בנוגע לפתקים שאושרו. לכך נוספה טענה בנוגע למסרון שנשלח מטעם ממלא מקום מנכ"ל הליכוד ובו קריאה לתמוך בהצעה. העובדה שמספר המעטפות החסרות בראשון לציון היה זהה לפער של חמישה קולות שבו אושרה ההצעה עמדה בלב ההכרעה. בית הדין לא קבע שהליקויים אכן שינו את התוצאה, אך מצא כי לנוכח הפער המזערי קיימת אפשרות שהשפיעו עליה.
עוד באתר:
בעקבות פסילת ההצבעה פנה ח"כ עפיף עבד לבית המשפט המחוזי וביקש להשיב לתוקף את החלטת הוועידה, ולחלופין לאפשר לו באופן אישי להתמודד במחוז הגליל והעמקים. באופן מעניין, השופט שקד דווקא קיבל חלק מהטיעון העקרוני שהציג עבד. הוא קבע כי ההחלטה האם לאפשר לח"כים ולשרים להתמודד במחוזות היא עניין של מדיניות מפלגתית הנתון למוסדות הליכוד, ולא סוגיה שבית הדין הפנימי רשאי להכריע בה במקום הוועידה. השופט הסתמך בין היתר על סעיף 126 לחוקת הליכוד, המגביל את סמכות בית הדין בעניינים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה.
בית המשפט גם לא אימץ את הטענה שלפיה התמודדות של שרים וחברי כנסת במחוזות פסולה כשלעצמה בשל היתרון שיש להם בפרסום, במשאבים ובהיכרות הציבורית. בפסק הדין צוין כי יתרונות דומים עשויים להיות גם לראשי רשויות, אלופים לשעבר ולאישי ציבור אחרים. עוד נקבע כי חוקת הליכוד אינה כוללת איסור מפורש על ח"כים או שרים להתמודד במשבצות המחוז. למרות זאת, ההישג המשפטי העקרוני של עבד לא שינה את התוצאה הסופית.
הסיבה לכך הייתה הליקויים שנמצאו בהליך ההצבעה עצמו. שלושה מחברי בית הדין של הליכוד – מיכאל קליינר, יצחק בם ודוד אלבז – סברו כי הפגמים שנמצאו מצדיקים את ביטול התוצאה, ובית המשפט המחוזי קבע שאין הצדקה להתערב בקביעה זו. השופט הבהיר כי בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור רגילה על הטריבונל הפנימי של המפלגה. כך נוצרה תוצאה משפטית מורכבת: הנימוק העקרוני שלפיו עצם ריצת הח"כים במחוזות פוגעת בשוויון לא התקבל, אך ההצבעה שאפשרה את המהלך נותרה מבוטלת – ולכן, חברי הכנסת והשרים לא יוכלו להתמודד במחוזות.
