בתוכנית 'שמור וזכור' עם הרב אברהם יוסף, נשאל הרב על אדם שאוכל בבית אבטיח ומביאים לו פרי אחר שקנו עכשיו מהשוק, האם צריך לברך מחדש על הפרי? הרב השיב בפשטות: "לא". לדבריו, כל עוד האדם נמצא בבית, דעתו על כל מה שיביאו לפניו, ולכן אין צורך בברכה נוספת, גם אם בזמן הברכה הראשונה הוא לא חשב במפורש על המאכל שיובא בהמשך.
הרב הוסיף כי ישנו מקרה שונה המובא בדברי מרן: אדם שהיה באמצע סעודה והלחם שלו נגמר, ולאחר מכן הלכו וקנו לחם נוסף והביאו אותו מבחוץ. במקרה כזה מרן כותב שיש לברך שוב "המוציא". אולם הרב הסביר כי המנהג הוא שלא לברך במקרה זה, משום הכלל של ספק ברכות: "אנחנו נוהגים ספק ברכות להקל – ולא מברכים".
בהמשך נשאל הרב על שתיית מים ועל הזמן שבו ניתן עדיין להסתמך על הברכה הראשונה. הרב הבהיר כי כאשר אדם יושב במקום אחד, הבקבוק נמצא לפניו, והוא ממלא את הכוס ושותה מדי פעם, "אין לזה זמן". גם אם עובר זמן ממושך בין שתייה לשתייה, אין צורך לברך מחדש כל עוד דעתו לא השתנתה והוא נשאר באותו מקום.
עוד באתר:
במקרה שאדם שתה כוס אחת, נח, ולאחר מכן רוצה לשתות כוס נוספת – הוא מברך מיד "בורא נפשות" על השתייה הראשונה, אך כאשר ימלא את הכוס השנייה, אינו מברך שוב "שהכל", בין אם עברו עשר דקות ובין אם שעתיים. הטעם הוא שלא התנתק מהמקום ולא הסיח דעתו מהשתייה הבאה."הברכה האחרונה בורא נפשות אינה נחשבת כסילוק".
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
