אורן דוברונסקי, שם שאולי לרבים מאיתנו לא אומר דבר אך אתמול עלה לכותרת בעקבות הודעת מפלגת הליכוד על שריונו לרשימתם ועל ייעודו כאחראי על נושא הבינה המלאכותית לאחר הבחירות.
לציבור הכללי שמו מוכר בעקבות השתתפותו בתוכנית המציאות ״הכרישים״ הצדה אחר סטארטאפים או מיזמים והוא כשופט בוחר אם להשקיע בהם או להמשיך למיזם הבא.
האם דווקא הוא יותר מכולם מתאים לעמוד בראש מהפכת הבינה המלאכותית בישראל?
עוד באתר:
כשדוברנסקי סיים את שירותו הצבאי הוא יזם את לוח המודעות האינטרנטי הראשון בישראל, שלא צלח.
הכישלון לא עצר אותו והוא המשיך ועמד בראש הסטארטאפ ״הוטבר״ ששימשה כסרגל כלים לדפדפן של אותם ימים החברה הצליחה עד כדי שההשערות אומרות שכרבע מהמחשבים בעולם באותם ימים התקינו את אותו סרגל כלים.
״הוטבר״ נמכרה ברווח של עשרות מיליוני דולרים מה שנחשב כאקזיט עצום באותם ימים של שנת תשס״ו אבל יותר מהכסף אנחנו לומדים על היכולת של היזם לזהות צורך טכנולוגי בימים של מוצר טכנולוגי חדש ולא ברור לבנות סביבו מותר ולהציע את השינוי הנצרך.
עם השנים עבר אורן ל״עמק הסיליקון״ המפורסם כאחד ממרכזי הטכנולוגיה הנחשבים בעולם שהקשר של ישראל למקום נצרך במיוחד בתקופה כזו ואשר יועיל רבות לקידומה.
אחד האתגרים הגדולים של ישראל בעידן הבינה המלאכותית יהיה לא רק לפתח טכנולוגיה, אלא לדעת כיצד להטמיע אותה במשק, כיצד לסייע לחברות ישראליות להתחרות בשוק העולמי, כיצד לעודד השקעות, כיצד להתאים את מערכת החינוך לעולם שבו מקצועות משתנים במהירות, וכיצד המדינה יכולה להשתמש בה כדי לשפר שירותים ציבוריים.
כשמגיע אדם עם ניסיון עשיר בעולם בו רעיון טכנולוגי צריך להפוך למוצר, מוצר צריך למצוא משתתפים וחברה צריכה להתמודד עם שוק עולמי תחרותי שגם מכיר מקרוב את ההבדל בין הצלחה לכישלון –
נתניהו מעריך שהוא זה שגם יידע להתמודד עם האתגר הזה.
אתגר נוסף שעומד בפנינו הוא נושא הרגולוציה שגם איתו התמודד אורן בניסיונו בעמק הסיליקון.
המדינה הרי תאלץ להתמודד עם נושאים כמו פרטיות, שוק העבודה, אחריות על החלטות שמתקבלות באמצעות המערכות והיחסים בין המדינה לחברות הטכנולוגיה הגדולות.
כמי שפעל שנים רבות בשוק האמריקאי הוא מכיר מצד אחד את יתרונות הרגולוציה שמאפשרות ליזמים לפעול מהר וביעילות ומצד שני את הצורך בכללים ברורים.
ללא ספק זהו רשימה עשיר של יזם ואיש עסקים בתחום ההייטק, אך האם מי שהצליח בזירה העסקית בה נדרש להחליט החלטות עסקיות כלכליות יכול להצליח גם בזירה הפוליטית והמדינית בה לפעמים צריך לקבל החלטה הרת משקל גם אם היא לא כלכלית כשטובת הציבור צריכה לעמוד לנגד עיניך?
עבור הציבור החרדי השאלה מורכבת אפילו יותר.
דווקא משום שהליכוד מציג את דוברונסקי כמי שאמור להוביל את התחום ברמה הלאומית, ייתכן שהמפלגות החרדיות יצטרכו להיערך לכך כבר בשלב המשא ומתן הקואליציוני.
הדרישה לא צריכה להיות בהכרח לעצור את הקדמה. להפך.
הציבור החרדי יכול לדרוש להיות שותף בקביעת האופן שבו הקדמה הזו נכנסת לחייו.
המשמעות היא שהטמעת AI במערכות המדינה, בחינוך ובשירותים הציבוריים תיעשה תוך מתן מקום אמיתי לערכי היהדות, להלכה ולצרכים הייחודיים של הציבור החרדי.
אין ספק שעצם הבחירה של מפלגת הליכוד לייעד איש הייטק ותיק לאיש העומד להתעסק עם עתידה הטכנולוגי של מדינת ישראל מצביעה על ההבנה ההולכת ומתחדדת שהבינה המלאכותית כאן כדי להישאר והיא כבר אינה נושא השייך אך ורק לאנשי מחשבים.
