
המאבק בין ארצות הברית לאיראן מתנהל בימים אלה לא רק בזירה הצבאית והמדינית, אלא גם סביב השאלה מי מסוגל להחזיק מעמד זמן רב יותר תחת לחץ כלכלי כבד. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מעריך כי הסנקציות והמצור הימי יובילו בסופו של דבר את טהראן לנקודת שבירה, אולם המשטר האיראני מנסה לסכל את האסטרטגיה באמצעות מעבר למה שמסתמן כ"כלכלת הישרדות" – צמצום דרמטי של הוצאות ושימור המשאבים החיוניים לתפקוד המדינה, כך על פי הדיווח בערוץ 12.
ב"וול סטריט ג'ורנל" נטען כי הרשויות באיראן כבר החלו לנקוט שורת צעדי חירום: הקצבת מוצרים שבמחסור, הידוק הפיקוח על מטבע חוץ, קיצוץ השקעות והעברת חלק הולך וגדל מהנטל הכלכלי אל האזרחים. במקביל נשמרים משאבים עבור יבוא חיוני ומערכות שהמשטר רואה בהן אסטרטגיות. הממשלה אף מפעילה שער חליפין מסובסד ליבוא חיטה, תרופות ותחליפי חלב לתינוקות, בזמן שבחלקים מהמדינה מבוצעות הפסקות חשמל יזומות ומוגבלת פעילותם של מפעלים.
המחיר מורגש היטב גם בתוך הבתים. איראנים סיפרו לעיתון האמריקני כי משפחות מצמצמות כמעט כל הוצאה שאינה הכרחית, מוותרות על בשר ומסתפקות ברכישת מזון, דלק ותרופות ככל שידן משגת. השחיקה בשכר והזינוק במחירים מחמירים את המצוקה. על פי הנתונים שפורסמו, האינפלציה השנתית מתקרבת ל-80%, מחירי העוף והחלב זינקו ביותר מ-150%, כחצי מיליון בני אדם איבדו את עבודתם וקרן המטבע הבין-לאומית צופה התכווצות של 6% בכלכלת איראן במהלך 2026.
עוד באתר:
בלב הלחץ האמריקני נמצא המצור הימי, שפוגע במקור ההכנסה המרכזי של הרפובליקה האסלאמית – הנפט. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", מכירות הנפט האיראניות כמעט נעצרו לחלוטין. ניתוח תמונות לוויין העלה כי במשך שבוע לא נצפתה טעינת מכליות באי ח'ארג, שדרכו עוברים כ-90% מיצוא הנפט של איראן. במקביל נאלצה טהראן, על פי הדיווח, לצמצם את ההפקה בשדות הנפט בשל הקושי למצוא מקום לאחסון התוצרת שאינה מצליחה לצאת מהמדינה.
טראמפ עצמו הבהיר כי הוא בונה על המשך השחיקה. "אנחנו פשוט עוקבים אחרי מה שקורה באיראן – עם האינפלציה האדירה שם והעובדה שאין להם כסף", אמר השבוע, והוסיף: "אין להם כסף לשלם לחיילים שלהם. המצור הימי שלנו יעיל מאוד". אלא שמתווכות המעורבות במגעים הזהירו את וושינגטון כי טהראן צברה במשך שנים ניסיון בהתמודדות עם סנקציות, ולכן הידרדרות נוספת ברמת החיים אינה מבטיחה שההנהגה האיראנית תיכנע לדרישות האמריקניות.
המשבר כבר מחלחל גם אל צמרת השלטון בטהראן. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הגדיר בחודש שעבר את הכלכלה כזירת הקרב המרכזית של המדינה, והזהיר מפני התרחבות חוסר שביעות הרצון הציבורית. לפי הדיווחים, הוא אף איים להתפטר והציג בפני המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי תמונת מצב חמורה. במקביל דווח כי נגיד הבנק המרכזי הזהיר במכתב לחמינאי מפני משבר תקציבי חריף ומאפשרות שמלאי מזון וציוד רפואי חיוני יאזל עד סוף אוגוסט אם המצור יימשך.
גם מתוך הממסד האיראני נשמעים כעת קולות הקוראים להסדר שיביא להקלה בסנקציות. סגן שר החוץ וחבר צוות המשא ומתן, קאזם ע'ריבאבאדי, הבהיר כי המשק זקוק לכך בדחיפות ואמר: "כשאני קורא חלק מההתנגדות למשא ומתן, אני באמת תוהה באיזה עולם האנשים האלה חיים". למרות זאת, הגורמים הניציים עדיין מחזיקים במוקדי כוח משמעותיים בטהראן. מכאן גם ההימור הגדול של טראמפ: האם הידוק המצור והעמקת העוני יאלצו את איראן להתפשר – או דווקא יוכיחו שהמשטר מסוגל לשרוד גם כשהמחיר שמשלמים אזרחיו הולך ומאמיר.
























