בג״ץ דחה היום (רביעי) את העתירה שעסקה בהמשך ניהול חקירת הדלפת החומרים בפרשת שדה תימן, וסירב להתערב באופן שבו מתנהלת החקירה. שלושת השופטים בהרכב – יצחק עמית, דוד מינץ וחאלד כבוב – קבעו פה אחד כי אין מקום שבית המשפט יורה למשטרה אילו פעולות חקירה לבצע או אילו כיוונים לבדוק.
בפסק הדין הודגש כי בית המשפט אינו משמש "שופט חוקר" ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של רשויות האכיפה, גם כאשר מדובר בפרשה שמעוררת מחלוקת ציבורית ומשפטית חריפה.
המחלוקת המרכזית בין השופטים נגעה למעמדו של פרקליט המדינה ולהמשך הפיקוח על החקירה. עמית וכבוב קבעו כי אין מקום להתערב בחוות הדעת המעודכנת של יועמ״שית משרד המשפטים, שלפיה פרקליט המדינה אינו מנוע עוד מללוות את החקירה.
עוד באתר:
לפי פסק הדין, המשטרה דיווחה בפברואר כי סיימה את פעולות החקירה, ולאחר השלמות נוספות ניתנה בחודש מרץ חוות דעת חדשה. זו התבססה על המסקנה כי פרקליט המדינה לא היה מעורב באירועים הרלוונטיים ואף לא נדרש למסור עדות.
עמית קבע כי מניעות שנקבעה בשלב מוקדם של חקירה אינה חייבת להימשך ללא הגבלת זמן, וכי ניתן לבחון אותה מחדש כאשר התשתית העובדתית משתנה. הוא וכבוב סברו כי חוות הדעת החדשה נשענה על מידע עדכני ומספק.
דעת הרוב דחתה גם את האפשרות להעניק לשר המשפטים שהות נוספת למנות גורם מפקח חיצוני. בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שהשר לא מינה במשך חודשים גורם שיעמוד בתנאים שקבע בית המשפט קודם לכן.
עוד הזהירה דעת הרוב כי מתן אפשרות לשר לעכב את השלמת החקירה עד למינוי מפקח מטעמו עלול להעניק לדרג הפוליטי השפעה ממשית על קצב החקירה ועל אופן ניהולה.
השופט דוד מינץ חלק על עמית וכבוב בנקודה זו. לדעתו, היה מקום לקבל את העתירה באופן חלקי ולהוציא צו על תנאי שיחייב את שר המשפטים להסביר מדוע אינו ממנה גורם חיצוני לפיקוח על החקירה.
מינץ סבר כי פסק הדין הקודם בפרשה יצא מנקודת הנחה שהחקירה הרגישה מחייבת פיקוח עצמאי, וכי כל עוד פיקוח כזה לא התקיים, יש קושי להסתמך על תוצאות החקירה כדי לקבוע שהנסיבות השתנו באופן המצדיק את הסרת המניעות מפרקליט המדינה.
