בשיעורו לפרשת שופטים ולחודש אלול מציג הרב שניאור אשכנזי מהלך מעשי בעבודת הנפש, המבוסס על הפסוק הפותח את הפרשה: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך".
הרב פותח בשתי שאלות לשוניות: מדוע התורה אומרת "תיתן לך" בלשון יחיד, אף שמינוי שופטים הוא חובה ציבורית, ומה משמעות הביטוי "בכל שעריך".
אחד ההסברים שהוא מביא הוא פירוש ה"כלי יקר": לפני שאדם מבקש לשפוט, לחנך או לתקן אחרים, עליו להתחיל בעצמו. "שופטים ושוטרים תיתן לך" – קודם כול לעצמך.
עוד באתר:
בהקשר הזה מביא הרב את דברי חז"ל "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים", ואת הסיפור על רבי ינאי, שקצץ תחילה את ענפי העץ שלו שבלטו לרשות הרבים, ורק לאחר מכן הורה לשכנו לעשות זאת.
את אותו עיקרון הוא מחיל גם על חינוך ילדים: הדרך להשפיע על ילד איננה רק באמצעות הוראות, אלא בעיקר באמצעות הדוגמה שהוא רואה בבית. אם רוצים ילד שמכבד תורה, הוא צריך לראות את הוריו מכבדים תורה.
מהלך נוסף בשיעור עוסק בדין לכף זכות. הרב מביא מתורת הבעל שם טוב כי אדם נדרש לשפוט את הזולת כפי שהוא שופט את עצמו. כאשר אדם עצמו נכשל, הוא יודע למצוא אינספור הסברים, נסיבות מקלות ותירוצים. "ואהבת לרעך כמוך" מחייב להפעיל את אותו מנגנון גם כלפי האחר.
מכאן עובר הרב אל "שערי הנפש" עצמם – המחשבה, הדיבור והראייה – ומציג עיקרון מרכזי: לא תמיד האדם יכול למנוע את המחשבה הראשונה שעולה בו, אבל הוא יכול להחליט מה לעשות עם המחשבה השנייה.
גירוי, מחשבה או מראה יכולים להיכנס מבחוץ, אך השאלה היא האם האדם מפתח אותם, מעניק להם מקום וקשב, או בוחר להסיח מהם את הדעת ולא לפתוח להם את הדלת.
הרב מדמה זאת לשמירה על שער: העבודה אינה בהכרח לגרום לכך שהיצר כלל לא יתקרב, אלא להציב שומר בפתח ולמנוע ממנו להפוך לאורח קבוע בתוך התודעה.
בהמשך הוא מביא את דברי הגמרא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", ומדגיש כי הופעתו של ניסיון אינה בהכרח סימן לכישלון. המבחן הוא האם האדם נותן לו להיכנס ולהשתלט.
את הגישה הזו הוא מחבר גם לכיבוש הארץ בימי יהושע. במקום לשלוח מרגלים לכל הארץ, יהושע שולח אותם ליריחו, "מנעולה של ארץ ישראל". מכאן לומד הרב שהעבודה הנפשית אינה חייבת תמיד להיות חפירה אינסופית בכל חלקי האישיות, אלא לפעמים צריך לזהות את "המנעול" – נקודת הכניסה של המחשבה או ההרגל השלילי – ולסגור אותה.
הרב מקשר זאת גם לדברי אדמו"ר הזקן על "שלושת הימים" של יציאת מצרים, כרמז לשלושת לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. השינוי המעשי מתחיל במקום שבו האדם יכול לשלוט בפועל.
לקראת סיום השיעור קושר הרב אשכנזי את הדברים לעבודת חודש אלול. לדבריו, דווקא בתקופה הזו עלולות להגיע הסחות דעת, טרדות ומריבות שמושכות את האדם מהעבודה המרכזית של ימי הרחמים והסליחות.
המשימה באלול, לדבריו, היא לשמור על המיקוד: להציב "שופטים ושוטרים" בשערי הנפש, להגן על המחשבה, הדיבור והמעשה, ולנצל את ארבעים ימי הרצון להתחדשות רוחנית.
