חשש הולך וגובר בתעשיית המזון הישראלית מפני שיבושים משמעותיים באספקת כמה מחומרי הגלם המרכזיים, ובראשם שומשום, פולי קפה וקקאו. הסיבה היא החלטתה של עומאן למנוע מעבר של סחורות המיועדות לישראל דרך נמליה. על פי הדיווח בערוץ 12, לצעד יש כבר השלכות על יצרניות מקומיות, ובענף מזהירים כי אם לא יימצא בקרוב פתרון לוגיסטי, הצרכנים עלולים להרגיש את המשבר גם במדפי הטחינה ומוצרי המזון.
אחת הבעיות המרכזיות נוגעת ליבוא מאתיופיה, הנחשבת למקור חשוב עבור השוק הישראלי לשומשום ולפולי קפה. מאחר שאתיופיה היא מדינה ללא מוצא לים, המטענים מועברים תחילה לנמל ג'יבוטי, ומשם ממשיכים באמצעות נמלי ביניים בדרכם לישראל. בתקופה האחרונה היה נמל סלאלה שבעומאן תחנת מעבר מרכזית, שבה רוכזו מכולות לקראת שילוחן לישראל. אלא שהווטו העומאני על מטענים שיעדם ישראל שיבש את המסלול והותיר את היבואנים בחיפוש אחר חלופות.
גם האפשרות להשתמש בנמלי דובאי, ששימשו בעבר נתיב חלופי, אינה זמינה כעת בעקבות ההתפתחויות באזור והמצור האיראני על מצר הורמוז, המונע מעבר ספינות במצר. השילוב בין שתי ההתפתחויות מצמצם מאוד את אפשרויות השינוע מהמזרח לישראל ומאלץ את החברות לבחון מסלולים ארוכים ומורכבים יותר. בין האפשרויות שנבדקות נמצאת העברת הסחורות דרך נמלים במצרים ובקפריסין.
עוד באתר:
המשבר כבר מורגש אצל כמה מיצרניות הטחינה הגדולות בישראל. חברת אחווה, הנחשבת ליצרנית הטחינה הגדולה בארץ, וכן סוגת, המייצרת את טחינת אל-ארז, מתמודדות עם השיבושים בשרשרת האספקה. באחווה הבהירו כי לפי שעה אין בכוונתם לייקר את המוצרים, אך הזהירו מפני האפשרות שהמחסור בחומרי הגלם יורגש בהמשך אצל הציבור ובמדפי רשתות השיווק. במקביל פנו החברות לגורמים הממשלתיים, ומשרד החוץ מעורב בניסיון למצוא מוצא למשבר מול עומאן, אולם עד כה המאמצים הדיפלומטיים לא הביאו לפריצת דרך.
מעבר להשלכות הצרכניות, המהלך העומאני מסמן שינוי מדיני משמעותי ביחסים עם ישראל. רק לפני שנים אחדות נחשבה עומאן לאחת המועמדות האפשריות להרחבת מעגל הסכמי אברהם, לאחר ביקורים ומגעים רשמיים בין הצדדים ואף הערכות בדבר אפשרות להתקדמות לעבר הסכם שלום. כעת, הטלת מגבלות סחר שפוגעות ישירות ביבוא לישראל ממחישה עד כמה השתנתה המציאות האזורית – כאשר ההידרדרות המדינית כבר מאיימת להגיע גם למפעלים ולמדפי המזון בישראל.
