
הפריימריז בליכוד שייערכו ביום שני הקרוב צפויים להתנהל לא רק סביב הפופולריות של השרים וחברי הכנסת בקרב כלל המתפקדים, אלא גם סביב מערכת ענפה של "דילים" בין קבוצות מאורגנות, ראשי ערים ופוליטיקאים המחזיקים במפקדים עצמאיים. לפי הערכות של גורמים המעורים במערכת הפנימית בליכוד, הקולות המאורגנים עשויים להוות כמחצית מהמצביעים. שיטת הבחירות, המאפשרת לכל מתפקד לסמן עד 12 מועמדים, הופכת אלפי מתפקדים מאורגנים לנכס פוליטי משמעותי ומאפשרת לבעלי הקבוצות להחליף תמיכה הדדית בין מועמדים.
מפת הכוחות במספרים
מפת הכוחות מלמדת על כמה מוקדי כוח בולטים. חיים כץ מחזיק לפי ההערכות בכ־3,500 מתפקדים המזוהים בעיקר עם התעשייה האווירית; ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר בכ־3,000; ראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט בכ־2,500; דוד ביטן בכ־2,000 מתפקדים בראשון לציון; ומיקי זוהר בכ־2,000 בקריית גת ובבאר שבע. אחריהם דודי אמסלם עם כ־1,000 בירושלים, אופיר כץ עם כ־1,000 בעפולה, חנוך מילביצקי עם כ־1,000 בפתח תקווה, אריאל קלנר עם כ־800 בחיפה, שלמה קרעי עם כ־800 המזוהים עם ישיבת כיסא רחמים, גילה גמליאל עם כ־700 בגדרה וששי גואטה עם כ־700 המזוהים עם ההסתדרות.

עוד באתר:
אחד הצירים המרכזיים מתנהל סביב חיים כץ. אף שכץ עצמו אינו נדרש להתמודד בפריימריז לאחר שקיבל שריון, הוא מפעיל את כוחו לטובת ח"כ אתי עטייה. לפי גורמים בליכוד, בתמורה לתמיכה באתי עטייה נסגרו הבנות עם אופיר כץ, מיקי זוהר, יואב קיש וחנוך מילביצקי, ובמקביל מתקיים תיאום עם יחיאל זוהר ורונן פלוט. ציר נוסף מתנהל סביב דוד ביטן, שלפי אותם גורמים הגיע להבנות עם דודי אמסלם וששי גואטה. לצד זאת, גורמים המעורים בדילים טוענים כי בין כמה מהקבוצות קיימת הבנה שלא להעניק תמיכה לניר ברקת – מה שמכונה בקרב המעורבים "רשימת חיסול". מדובר בטענה של גורמים פוליטיים ולא ברשימה רשמית או פומבית.
יחיאל זוהר, המחזיק באחד המפקדים הגדולים, פועל לפי הגורמים בשיטה שונה: חלוקת כ־3,000 המתפקדים שלו באופן המאפשר לפרוס תמיכה על פני 24 מועמדים. לפי המתווה המתואר, 12 מועמדים מרכזיים אמורים לקבל כשני שלישים מהקולות ואילו 12 נוספים יקבלו את השליש הנותר. זוהר נחשב למי שסוגר חלק מההבנות סמוך להצבעה, וההערכה בקרב פעילים היא שחלק גדול מתמיכתו יופנה למועמדים שממילא מציגים כוח משמעותי בקרב המתפקדים החופשיים.
גם החרדים בוחשים בפריימריז ועשויים להכריע
גם בגזרה החרדית פועלות קבוצות מאורגנות. לפי המידע שהגיע מגורמים בליכוד, קבוצתו של איש יחסי הציבור יוסי רוזנבוים מתואמת עם חיים כץ, אופיר כץ, דודי אמסלם וחנוך מילביצקי. רוזנבוים, שעבד בעבר עם ניר ברקת בירושלים, אינו פועל כיום עמו. קבוצתו של איציק קויפמן מקיימת הבנות עם דוד ביטן, דודי אמסלם, גילה גמליאל, מירי רגב ומיקי זוהר. גם כאן מדובר בתמונת מצב חלקית שעשויה להשתנות עד לפתיחת הקלפיות.
השרים יריב לוין ודוד אמסלם | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.
מנגד ניצבת קבוצת בכירים שאינה מחזיקה, לפי ההערכות, במפקד עצמאי גדול: יריב לוין, אלי כהן, אמיר אוחנה, ניר ברקת, מירי רגב, עמיחי שיקלי, בועז ביסמוט, משה סעדה, מאי גולן, עמית הלוי ועידית סילמן. אלה נדרשים להשקיע מאמצים גדולים יותר בגיוס תמיכת קבוצות ומתפקדים חופשיים באמצעות כנסים, אירועים ומפגשים ברחבי הארץ עד לרגע האחרון. עם זאת, היעדר מפקד עצמאי אינו בהכרח חיסרון מכריע: אם הקולות המאורגנים אכן מהווים כמחצית בלבד מההצבעה, מועמדים הנהנים מפופולריות גבוהה בקרב יתר המתפקדים עשויים לעקוף מועמדים הנשענים על דילים.
גם בקרב בעלי המפקדים קיימים פערים. לפי סקרים פנימיים והערכות בקרב פעילים, מיקי זוהר, חנוך מילביצקי, אופיר כץ, שלמה קרעי וגילה גמליאל נהנים גם מתמיכה משמעותית בקרב הקולות החופשיים. לעומתם, דוד ביטן נתפס כחלש יותר בקרב קהל זה על רקע העימותים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד מעמדו של חיים כץ הושפע מהסערה הפנימית סביב השריונים. נכון לעכשיו, השמות שמסתמנים כמי שנהנים מתמיכה רחבה יחסית מצד קבוצות ודילים מרכזיים הם יריב לוין, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אלי כהן, מיקי זוהר, מירי רגב ובועז ביסמוט.





ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס למליאה, לצידו יו"ר הקואליציה אופיר כץ | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90.


















