נוסעים בתחבורה הציבורית רגילים לחשוב על תיקוף רב־קו, תשלום עבור הנסיעה או שמירה על כללי ההתנהגות באוטובוס, אולם אכיפה שנערכה לאחרונה מזכירה חובה נוספת שעלולה לעלות לנוסע מאות שקלים: חגירת חגורת בטיחות. כאשר האוטובוס מצויד בחגורות במושבי הנוסעים, החובה להשתמש בהן חלה גם על מי שיושב כנוסע ולא רק על הנהג.
בפעילות אכיפה שנערכה בקו 618, המחבר בין ירושלים לבית שמש, נרשמו על פי הפרטים שהגיעו לידינו 26 דוחות לנוסעים שלא חגרו חגורת בטיחות. גובה הקנס שנרשם בגין אי־החגירה עמד על 250 שקלים לנוסע. המשמעות עבור ציבור הנוסעים ברורה: עצם הישיבה באוטובוס אינה פוטרת מחובת החגירה כאשר במושב מותקנת חגורת בטיחות.
הבסיס לכך מעוגן בדיני התעבורה. פקודת התעבורה מסמיכה לקבוע הוראות הנוגעות ל"חגורות בטיחות והתקני ריסון ברכב", לרבות החובה להתקינן ולחגור אותן. במקביל, במאגר הממשלתי של סמלי עבירות התנועה מפורטות עבירות החגורה והסנקציות הנלוות להן. המאגר מתעדכן על ידי משרד התחבורה ומשטרת ישראל, והגרסה הממשלתית הזמינה כוללת את סמלי העבירות ואת הניקוד הניתן בגינן.
עוד באתר:
החובה רלוונטית במיוחד באוטובוסים בין־עירוניים ובכלי רכב ציבוריים שבהם הותקנו חגורות בטיחות. לכן, נוסע שעולה לאוטובוס ומגלה חגורה במושב אינו יכול להתייחס אליה כאמצעי רשות. מבחינת דיני התעבורה, במקרים שבהם קיימת חובת חגירה, האחריות אינה מסתיימת אצל הנהג – וגם הנוסע עצמו עשוי להיקנס אם אינו חגור.
האכיפה מקבלת משנה חשיבות על רקע מדיניות המשטרה למקד פעילות בעבירות שיש להן השלכה על הסיכון לתאונות ועל חומרת הפגיעה בהן. בנוהל מדיניות האכיפה של המשטרה נקבע כי יחידות התנועה ממקדות את פעילותן בין היתר בעבירות חמורות המעלות את הסיכון לתאונות, בהתאם למאפייני הכבישים והאזורים שבהם מתרחשות תאונות.
המקרה בקו 618 ממחיש כי גם נוסע שיושב במושב האוטובוס עלול להיות יעד לאכיפה. מבחינת הנוסעים, הכלל המעשי פשוט: אם קיימת חגורת בטיחות במושב ויש חובה להשתמש בה – יש לחגור אותה לאורך הנסיעה, ולא להניח שהאחריות מוטלת רק על הנהג.
