אם נדמה לכם שהאוטובוסים עמוסים יותר משנה לשנה, נתוני 2025 מציגים תמונה מורכבת יותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך השנה נרשמו בקווי האוטובוסים הקבועים בישראל 780.9 מיליון תיקופים – עלייה מתונה של 1.4% בלבד לעומת 769.8 מיליון ב-2024. אלא שהמספרים מתייחסים לתיקופים ולא בהכרח לכל הנסיעות שבוצעו בפועל, ולכן נוסעים שעלו ולא תיקפו כלל אינם משתקפים בנתון.
פילוח הנתונים מגלה מתי הישראלים מצטופפים בתחבורה הציבורית. יום רביעי מרכז 18.5% מהתיקופים ונחשב לעמוס ביותר, בעוד יום שני נמצא בתחתית ימי החול עם 17.8%. ביום שישי נרשמים 7.8% מהתיקופים ובשבת כ-2%. גם בשעות הנסיעה קיימים שני שיאים ברורים: בין 07:00 ל-07:59 נרשמו במהלך השנה 58.7 מיליון תיקופים, ובין 13:00 ל-13:59 המספר אף טיפס ל-61.2 מיליון. מנגד, בין 03:00 ל-03:59 לפנות בוקר נרשמו כ-162 אלף תיקופים בלבד.
האוטובוס העירוני ממשיך להיות עמוד השדרה של התחבורה הציבורית: 643.4 מיליון תיקופים, שהם 82.4% מהסך הכולל, בוצעו בקווים עירוניים. הקווים הבין־עירוניים רשמו 120.6 מיליון תיקופים, שהם 15.4%, ובקווים האזוריים נרשמו כ-13.2 מיליון – 1.7%. הנתונים הללו מעניינים במיוחד על רקע תופעת אי־התיקוף שעליה דווח ב'מאקו': נוסעים שעולים לאוטובוסים, בעיקר בקווים עירוניים עמוסים, מבלי להשלים את פעולת התשלום. המשמעות היא שהיקף השימוש בפועל עשוי להיות גבוה מזה שנראה בנתוני התיקופים.
עוד באתר:
מי נוסע באוטובוסים? הקבוצה הגדולה ביותר דווקא אינה מזוהה: 202.9 מיליון תיקופים, 26% מכלל התיקופים, בוצעו בפרופיל לא מוגדר. אחריה נמצאים בעלי פרופיל בוגר עם 199.2 מיליון תיקופים – 25.5%, וילדים ובני נוער בגילי 5–18 עם 180.9 מיליון – 23.2%. סטודנטים אחראים ל-51 מיליון תיקופים, 6.5%. עם זאת, שיעור הנוסעים שאינם מזוהים נמצא בירידה דרמטית: בשנת 2021 עמד הפרופיל הלא מוגדר על 49%, לעומת 26% בלבד ב-2025, בין היתר במקביל להתרחבות השימוש ביישומוני התחבורה.
נתון בולט נוסף מגיע מהאזרחים הוותיקים. בעקבות תוכנית "צדק תחבורתי", המאפשרת לבני 67 ומעלה להצטרף לפרופיל "רב־קו זהב" ולנסוע ללא תשלום, נרשמו בפרופיל זה כ-76.7 מיליון תיקופים. יחד עם 33.2 מיליון תיקופים בפרופיל "אזרח ותיק", מגיעה הקבוצה לכ-110 מיליון נסיעות – 14.1% מכלל התיקופים, אף שחלקם של בני קבוצת הגיל הרלוונטית באוכלוסייה עומד על 12.8%.
ובאיזו עיר האוטובוסים פעילים במיוחד? ירושלים נמצאת הרחק במקום הראשון עם 171.4 מיליון תיקופים במהלך 2025. מדובר בכ-22% מכל התיקופים בישראל. תל אביב־יפו נמצאת במקום השני עם 81.3 מיליון, פחות ממחצית מהנתון הירושלמי, ואחריה חיפה עם 54.8 מיליון. הנתונים ממחישים את התלות הגבוהה במיוחד של תושבי הבירה והמבקרים בה בשירותי האוטובוסים.
במקביל מתחולל שינוי גם באמצעי התחבורה האחרים. הרכבת הקלה בגוש דן רשמה זינוק של 21% והגיעה ל-29.9 מיליון תיקופים. באופן מעניין, גם הרכבת הקלה בירושלים סיימה את השנה עם 29.9 מיליון תיקופים – אך במקרה שלה מדובר דווקא בירידה של 23.7%. הירידה מוסברת בעיקר בהשבתה של חלק מרכזי מהקו האדום למשך 14 שבועות החל מספטמבר 2025 לצורך עבודות החיבור לקו הירוק.
בחיפה נרשמו מגמות הפוכות בשתי מערכות התחבורה הייחודיות לעיר: הכרמלית ירדה ב-7.1% לכמיליון תיקופים, בעוד הרכבלית זינקה ב-26.9% והגיעה לכ-1.4 מיליון. החיבור של הרכבלית בין אזור מפרץ חיפה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה הופך אותה בין היתר לאמצעי תחבורה משמעותי עבור סטודנטים.
אלא שמאחורי כל המספרים נמצאת בעיה שהסטטיסטיקה לבדה אינה יכולה למדוד: נוסע שלא תיקף אינו קיים מבחינת מאגר התיקופים. כפי שפורסם ב'מאקו', בענף התחבורה כבר התריעו בעבר מפני הפסדים של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהתחמקות מתשלום. לצד ההיבט הכלכלי קיים גם מחיר תכנוני: תיקופים הם אחד הכלים שבאמצעותם ניתן ללמוד על הביקוש לקווים ולשעות מסוימות. כאשר חלק מהנוסעים אינו נספר, תמונת העומסים שמתקבלת עלולה להיות חסרה.
כך נוצר מצב פרדוקסלי: נוסע שמחליט שלא לתקף בשל צפיפות, איחורים או שירות שאינו מספק אותו, עלול לתרום דווקא לפגיעה בנתונים שיכולים לסייע בזיהוי אותה צפיפות. בין אם אי־התיקוף נעשה כמחאה ובין אם מדובר בהתחמקות פשוטה מתשלום, נתוני הלמ"ס ל-2025 מזכירים עד כמה פעולת התיקוף הקטנה היא גם חלק ממערכת המידע שעל בסיסה מתוכננת התחבורה הציבורית בישראל.
