מחלקת המדינה האמריקנית אישרה עקרונית עסקת נשק חריגה בהיקפה עם קטאר, שבמסגרתה צפויה דוחא לרכוש ארבעה מטוסי תדלוק מתקדמים מדגם בואינג KC-46 פגאסוס, בעלות כוללת של כ־4.5 מיליארד דולר. העסקה, שעדיין נדרשת לעבור את הליכי האישור בארצות הברית ובכללם בקונגרס, עשויה להעניק לחיל האוויר הקטארי יכולת אסטרטגית חדשה שלא הייתה ברשותו עד כה. כך פרסם העיתונאי תמיר מורג ב'חדשות 14'.
בניגוד לרכש שנועד להחליף מערך קיים, לקטאר אין כיום צי של מטוסי תדלוק אווירי ייעודיים. משמעות הרכישה היא אפוא יצירת יכולת חדשה המאפשרת למטוסי קרב לשהות באוויר זמן רב יותר ולפעול בטווחים רחוקים משמעותית מגבולות המדינה. יכולת כזו עשויה לשמש גם למשימות הגנתיות ולהשתלבות בפעילות אזורית בהובלת ארצות הברית, אולם היא מזוהה בראש ובראשונה עם הרחבת טווח הפעולה של זרוע אווירית התקפית.
ה־KC-46 פגאסוס הוא מטוס תדלוק ומטען אסטרטגי המבוסס על מטוס הבואינג 767. אותו דגם נרכש גם עבור חיל האוויר הישראלי, שם הוא מיועד להחליף בהדרגה את מטוסי התדלוק הוותיקים ולשדרג משמעותית את יכולת הפעולה ארוכת הטווח. המטוס מסוגל לקבל בעצמו דלק באוויר, לתדלק מטוסים אחרים, לשאת מטען ונוסעים ולמלא מגוון משימות מבצעיות – יכולות שהופכות אותו למכפיל כוח משמעותי עבור חיל אוויר המצויד במטוסי קרב מתקדמים.
עוד באתר:
גם היקפה הכספי של העסקה בולט במיוחד: 4.5 מיליארד דולר עבור ארבעה מטוסים. עם זאת, הסכום המלא בעסקאות נשק אמריקניות מסוג זה אינו משקף בהכרח את מחיר המטוסים בלבד, ועשוי לכלול מנועים נוספים, חלפים, ציוד, מערכות, הכשרות, תמיכה לוגיסטית ושירותים נלווים. לכן, אין די בפער שבין הסכום הכולל לבין מחירו של מטוס בודד כדי לבסס טענה שלפיה מדובר ב"שוחד סמוי" לארצות הברית.
מבחינת ישראל, ההתפתחות עשויה לעורר תשומת לב מיוחדת בשל תהליך ההתעצמות המתמשך של חיל האוויר הקטארי. דוחא השקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק ברכש מטוסי קרב מתקדמים ממספר מדינות, והוספת יכולת תדלוק אווירי עשויה להרחיב בעתיד באופן ניכר את טווח הפעולה שלהם. לצד זאת, אין משמעות הדבר שקטאר ניצבת בפני יכולת מיידית או כוונה לתקוף את ישראל, והפעלת מערך תדלוק אסטרטגי דורשת תשתית, כוח אדם, הכשרה וניסיון מבצעי לאורך זמן.
העסקה טרם הפכה לעובדה מוגמרת, והליך מכירת הנשק האמריקני עדיין כולל שלבים נוספים. אולם אם תושלם, קטאר תצטרף למועדון מצומצם יחסית של מדינות באזור המחזיקות ביכולת תדלוק אווירי מתקדמת – צעד שיחזק באופן משמעותי את יכולותיו האסטרטגיות של חיל האוויר הקטארי ויהפוך את העסקה לכזו שישראל צפויה לעקוב אחריה מקרוב.
