קטאר, מהמדינות העשירות בעולם, נאלצת לבצע קיצוצים חריגים בתקציבי הממשלה ובסיוע שהיא מעניקה למדינות ולגופים מחוץ למדינה, בעקבות הנזק הכלכלי הכבד שספגה במהלך המלחמה מול איראן. לפי דיווח ב'פייננשל טיימס', דוחא קיצצה את תקציבי משרדי הממשלה בשיעור של עד 30%, ובמקביל הפחיתה בכ־85% את המימון המיועד לסיוע חוץ. שלושה גורמים שתודרכו בנושא אמרו לעיתון כי הצעדים נובעים מהירידה החדה בהכנסות מגז טבעי נוזלי – מקור ההכנסה והיצוא המרכזי של האמירות. היקף הכספים המדויק שנגרע מתקציבי המשרדים אינו ידוע, אולם תקציבה הכולל של קטאר לשנת 2026 עומד על כ־61 מיליארד דולר.
הפגיעה הכלכלית נובעת בראש ובראשונה מהשיבושים הקשים בתעשיית ה־LNG הקטארית. ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה בפברואר תקפה איראן באמצעות טילים וכטב"ם את מתחם ראס לפאן, מתקן יצוא ה־LNG הגדול בעולם. בחודש מרץ ספג האתר מתקפת טילים נוספת, שהפחיתה את יכולת היצוא של קטאר בכ־17%. לפי הדיווח, תיקון הנזקים צפוי להימשך עד חמש שנים. במקביל, הקשיים בהעברת מטעני גז דרך מצר הורמוז פגעו עוד יותר ביכולת היצוא, עד כדי עצירה של ייצור ה־LNG הקטארי.
המחיר למשק הקטארי כבד במיוחד. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי התמ"ג של קטאר יתכווץ השנה ב־8.6% – ההתכווצות החדה ביותר מבין שש מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ. הכלכלן פארוק סוסה מגולדמן זאקס העריך כי אובדן ההכנסות מיצוא אנרגיה עולה לקטאר ולכווית יחד בין 1.5 ל־2 מיליארד דולר מדי שבוע. בניגוד לסעודיה ולאיחוד האמירויות, שיכולות להעביר חלק מיצוא הנפט שלהן בצינורות העוקפים את הורמוז, קטאר תלויה במצר במידה רבה לצורך יצוא האנרגיה שלה.
עוד באתר:
למרות הפגיעה, לדוחא עדיין יש כרית ביטחון כלכלית עצומה: רשות ההשקעות של קטאר, קרן העושר הריבונית QIA, מחזיקה נכסים בהיקף המוערך בכ־500 מיליארד דולר, בעוד אוכלוסיית המדינה מונה כ־3.2 מיליון בני אדם בלבד. לפי טאריק יוסף, עמית בכיר ב־Middle East Council on Global Affairs, הרשויות כבר משתמשות ברזרבות שנצברו לאורך השנים כדי לשמור על פעילות המשק ועל הנזילות. לדבריו, אם המשבר יימשך לתוך הרבעון האחרון של השנה, בדוחא שוקלים ברצינות קיצוצים משמעותיים נוספים בשנת 2027.
הקיצוץ הדרמטי בסיוע החוץ עשוי להיות בעל משמעות גם בזירה הבינלאומית. אין נתון פומבי מלא לגבי כלל תקציב הסיוע הקטארי מעבר לים, אולם בשנה שעברה תרמה קטאר כ־1.5 מיליארד דולר למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, OCHA, ולפי משרד החוץ הקטארי הייתה בכך בין חמש התורמות הגדולות ביותר לארגון. הקיצוץ של כ־85% עשוי אפוא לצמצם באופן משמעותי את אחד הכלים המרכזיים שבהם השתמשה דוחא במשך השנים לביסוס השפעתה הבינלאומית.
למרות המשבר, קטאר אינה מוותרת בשלב זה על תוכניות ההתרחבות ארוכות הטווח שלה בתחום הגז. לפני המלחמה נערכה המדינה ליהנות מהרחבה בהיקף של כ־30 מיליארד דולר של שדה הגז הצפוני, שאמורה להעלות את כושר הייצור שלה ל־126 מיליון טונות LNG בשנה עד 2027 – כמות השווה לכ־30% מהביקוש העולמי ל־LNG בשנת 2024. בנוסף, מיזם Golden Pass בארה"ב, בהיקף של כ־10 מיליארד דולר ובשיתוף ExxonMobil, החל לייצא LNG באפריל וסייע לקזז חלק מהאובדן. לפי מקורות ששוחחו עם העיתון, דוחא ממשיכה לקדם את תוכניות ההרחבה כדי שתוכל להגדיל במהירות את היצוא במקרה שהמלחמה תסתיים והיציבות האזורית תשוב.
