הדיון הציבורי סביב דרישת האבטחה של גדי איזנקוט והמגעים הישירים מול הנהגת השב"כ מעוררים סערה במערכת הביטחונית והפוליטית. בריאיון למהדורת הבוקר ב'קול חי', הסביר אל"ם (במיל') רונן כהן, יו"ר הוועדה המייעצת להבטחת אישים, את הכשלים הפרוצדורליים שנעשו בסוגיה זו.
"שרשרת של טעויות וספין תקשורתי שלם נוצרו סביב הנושא הזה", קבע כהן. "קודם כל, אין זו סמכותו של ראש השב"כ להחליט את מי מאבטחים. עם כל הכבוד לשב"כ שעושה עבודת קודש, מדינת ישראל היא מדינת חוק מסודרת עם נהלים ברורים. גוף המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) מרכז את עבודת המטה של הוועדה הציבורית שבראשותי. הוועדה מקבלת את הערכות האיום מהשב"כ, המוסד והמשטרה, מגבשת המלצה, ומעלה אותה להכרעת ועדת השרים להבטחת אישים בראשות ממלא מקום ראש הממשלה, השר יריב לוין".
כהן הבהיר כי מבחינת המעמד החוקי, איזנקוט אינו זכאי לאבטחת שב"כ אוטומטית: "אדם לא יכול לפנות באופן פרטי לראש השב"כ ולבקש אבטחה. איזנקוט אינו שייך לשבעת סמלי השלטון שהשב"כ מאבטח על פי חוק – החל מראש הממשלה, דרך שר הביטחון, יו"ר האופוזיציה ונשיא בית המשפט העליון. יתרה מזו, הוא אפילו אינו חבר כנסת מכהן כיום, אלא אזרח. העובדה שבסקרים הוא מקבל נתונים גבוהים אינה מעניקה לו מעמד של סמל שלטון".
עוד באתר:
כהן מתח ביקורת על תגובת ראשי המערכת, אך ציין כי הוועדה לפנים משורת הדין תידרש לנושא: "לצערי, ראש השב"כ שגה כי שלא אמר לו מיד שזה אינו מתפקידו. גם השופט נעם סולברג, מבחינה שיפוטית של ענייני הבחירות, פעל מחוץ לסמכותו בסוגיית איומים ביטחוניים. למרות הפסטיבל והעובדה שאין חובה לדון באזרח פרטי המתמודד בבחירות – הרי לא יעלה על הדעת שכל מתמודד שאינו חבר כנסת יקבל אבטחת שב"כ – הוועדה בראשותי החליטה להתכנס בתחילת השבוע ולדון בעניינו לפנים משורת הדין".
האזינו לריאיון המלא, מתוך מהדורת הבוקר בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי':
