האם ההספדים הפוליטיים על מפלגת הציונות הדתית מוקדמים מדי? הסוקר והיועץ האסטרטגי שלמה פילבר מציג ניתוח שלפיו מפלגתו של בצלאל סמוטריץ' מחזיקה בבסיס אלקטורלי יציב ונאמן, שעשוי להבטיח את מקומה גם בכנסת הבאה. לדבריו, בעוד סקרים ופרשנויות עסקו בשנתיים האחרונות בשחיקת כוחה של המפלגה, גרעין המצביעים החרד"לי, התורני וההתנחלותי שלה לבדו מתקרב לשווי של ארבעה מנדטים.
לכך מצרף פילבר נתון נוסף שלדבריו אינו מקבל ביטוי מספק בסקרים: כ-65 אלף צעירים שהתחנכו במערכת החינוך הממלכתית-דתית והגיעו לגיל הצבעה. מדובר, לפי חישובו, בכמנדט וחצי של מצביעי פעם ראשונה שאינם נכללים כיום באופן מלא בחישובים המקובלים. פילבר מעריך כי גם כניסתו של עופר וינטר למערכת הפוליטית אינה צפויה לפרק את הגרעין הזה, וכי כוחו מגיע בעיקר מהציבור הדתי ה"לייטי" שכבר התרחק מסמוטריץ' בשנים האחרונות.
לדברי פילבר, אחת הטעויות בניתוח מצבה של הציונות הדתית נובעת מהפער שבין השיח התקשורתי לבין דפוסי ההצבעה בפועל. לטענתו, מצביעיה המסורתיים של המפלגה לא נעלמו גם בתקופות שבהן עיתונאים, פרשנים וסוקרים העריכו כי הבסיס הפוליטי שלה מתפוגג. הוא אף מדרג את הציונות הדתית בין המפלגות בעלות שיעורי נאמנות המצביעים הגבוהים ביותר במערכת הפוליטית, אחרי הליכוד והמפלגות החרדיות.
עוד באתר:
פילבר מתייחס גם לניסיונות החוזרים מתוך המגזר הדתי להציב חלופות פוליטיות למפלגה. לדבריו, לאורך חמש מערכות הבחירות האחרונות נשמעו לא מעט קולות שביקשו להתבדל, ללעוג להנהגה הקיימת או להקים מסגרת אחרת, אולם בפועל המפלגות שניסו להפוך לאלטרנטיבה לא הצליחו לבסס כוח יציב. מכאן מסקנתו כי נכון לעכשיו, סיכויי הציונות הדתית להיכלל בכנסת הבאה גבוהים יותר מאלה של המסגרות המתיימרות לתפוס את מקומה.
את הניתוח חותם פילבר בהשוואה מפתיעה למרצ ההיסטורית. לדבריו, במשך שנים החזיקה מפלגת השמאל בגרעין אידיאולוגי מצומצם אך מגובש, שהצליח להשפיע על דמותה של המדינה במידה גדולה בהרבה ממשקלו המספרי. באופן דומה הוא רואה בציונות הדתית ציבור אידיאולוגי מאורגן ונאמן, אלא שלטענתו קיים הבדל משמעותי אחד: בעוד למרצ לא צמח דור המשך משמעותי, בציונות הדתית ממשיך להיכנס מדי מערכת בחירות דור צעיר חדש שעשוי לחזק את הבסיס האלקטורלי של המפלגה.
