משרד האוצר פרסם היום את הדו"ח השנתי המסכם של אגף השכר והסכמי עבודה בנושא שביתות ועיצומים במגזר הציבורי לשנת 2025. מהדו"ח עולה כי סך ימי העבודה שאבדו בשל שביתות מלאות נאמד בכ-36 אלף בלבד – ירידה משמעותית לעומת 2024 והמשך מגמת הירידה ארוכת השנים.
אלא שהנתון הכולל מושפע כמעט כולו מאירוע אחד: שביתת אזהרה בת שעתיים של הסתדרות המורים, שבה נכללו כ-120 אלף עובדים. שביתה זו לבדה יצרה כ-30 אלף ימי עבודה אבודים, שהם כ-83% מהסך השנתי. בנטרול האירוע, אבדו במגזר הציבורי כ-6,074 ימי עבודה בלבד.
במהלך השנה נפתחו 11 סכסוכי עבודה חדשים, מהם שלושה במערכת החינוך ושניים ברשות האוכלוסין וההגירה. בנוסף התקיימו 11 שביתות מלאות ושתי שביתות חלקיות בלבד. מרבית השביתות היו קצרות: חמש נמשכו שעות בודדות וחמש נוספות יום עבודה אחד.
עוד באתר:
באוצר מדגישים גם את מדיניות אי-תשלום השכר לעובדים שובתים. ב-10 מתוך 11 השביתות המלאות בוצע ניכוי שכר בצורה כלשהי: בשמונה מהן נוכה השכר במלואו, באחת בוצע ניכוי חלקי ובאחרת נקבע הסדר חלופי של השלמת שעות בתמורה מופחתת.
פרק מיוחד בדו"ח מוקדש לתופעת ה"התחלות" – היעדרות מתואמת באמצעות אישורי מחלה כחלק ממאבק ארגוני. באוצר מציינים כי בשיאה של התופעה, במאי 2025, נסגרו כ-1,635 גני ילדים ביום אחד, ובהמשך נסגרו מאות בתי ספר נוספים. לפי הדו"ח, הכמות החריגה של אישורי המחלה שהוגשו העלתה חשד כי חלקם לא היו אותנטיים.
בית הדין קבע אז כי הוצאת אישורי מחלה שאינם אותנטיים באופן קולקטיבי היא צעד ארגוני, וכאשר הדבר נעשה בניגוד להנחיית הארגון היציג ניתן לראות בכך "שביתה פראית".
לפי האוצר, התמונה הכוללת מעידה על יציבות הולכת וגוברת ביחסי העבודה במגזר הציבורי, תוך ירידה עקבית בכמות השביתות ובסכסוכי העבודה החדשים לאורך השנים.
