ראש השנה הוא לא רק יום דין אלא יום מיוחד שאירעו בו כמה ניסים, אחד מהם הוא שיוסף הצדיק השתחרר מבית האסורים בראש השנה.
מה השייכות והקשר בין ראש השנה ליציאת יוסף מבור בית האסורים?
היה פעם בחור שהגיע לישיבה אבל במקום ללמוד בסדרים ולהכנס לשיעורים החל לעזור בהכנת אוכל לטבח ואנשי המטבח.
עוד באתר:
לחבריו סיפר כי הוא עושה זאת בשביל לקיים מצוות חסד לעזרה לזולת ועוד יש לו זכות שכל בני הישיבה אוכלים בזכותו…
אביו ששמע על כך הגיע מיד לישיבה ואמר לבנו נכון שאתה עוסק בחסד אבל לא לשם כך שלחתי אותך לישיבה…
בחיים יש לנו המון רצונות כולם נעים במרחב ובמנעד שבין רוחניות לגשמיות, במשך השנה כולה קשה לנו לדעת מה הרצון הרוחני האמיתי שלנו וגם שיש לנו כזה מתלבש עליו רצונות אחרים שמתערבבים להם יחדוו
אבל בראש השנה אנחנו חוזרים לרצון השורשי בסיסי הזך והטהור שלנו: קיום השליחות שלנו בעולם לפי הדרך המיוחדת לנו.
לכן תקיעת שופר היא צעקה ללא התערבות השפתיים והמלל בשביל שיוצאים מעצמנו את הכוח הראשוני השורשי הזך והטהור שהוא לעשות אך ורק את רצון השם.
בראש השנה כולנו יוצאים מבית האסורים שהם הרצונות שהסיטו אותנו מהמיקוד והפוקוס של החיים שלנו.
יוסף הצדיק הצליח להתמקד לרצון הראשוני והעיקרי:
יוסף הצדיק לא התפזר הן בקודש והן בחולין: בחולין כאשר יוסף אסף את כל התבואה הוא ידע כיצד לשמר אותה מבחינה איכותית למרות הכמות האדירה
ובקודש: יוסף הצדיק שמר על עצמו בקדושה ובטהרה ולא התפזר בערוות מצרים הן כעבד והן כמשנה למלך וזכה למידת יסוד.
לכן דווקא יוסף זכה לריבוי שבטים, כי כח הריבוי והתוספת אצל יוסף היה בכמות שלא על חשבון האיכות, יוסף מלשון תוספת.
היסוד הוא הבסיס והמהות שעליו נשען כל הבניין, מעין שורש וגזע של הדבר העיקרי.
מסיבה זו בספרים הקדושים מבואר כי שכינתה בגלותא הכוונה שהשכינה נמצאת בבית האסורים, בתפילות ובפרט בראש השנה צריך לשוב בתשובה מתוך כוונה שהחטא גרם לשכינה להרגיש בבית האסורים(פלא יועץ ערך ראש השנה בציטוט מרבינו הרש"ש ומהזוהר הקדוש)
לשון הזוהר הקדוש: אי אית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורים דילה לאמר לאסורים צאו (ישעיה מט ט). אי אית מאן דקרא לה בתיובתא דיחזיר קדשא בריך הוא שכינתא לגבה, אלא כלהון צוחין בצלותין ביומא דראש השנה ככלבין, הב לנא מזוני…, ואנון עזי פנים וכו', ולית מאן דקרא לה בתיובתא דיחזיר קדשא בריך הוא שכינתא לגבה.
ראש השנה וקול השופר משחררים אותנו מבית האסורים של הרצונות הצדדיים, ומחזירים אותנו למיקוד, לרצון השורשי ולמהות השליחות שלנו בעולם גילוי כבוד ה' יתברך בדרך יחודית לכל אחד.
ולסיום: בראש השנה מידת הרחמים מתגלית בצורה של דין: "בכסה" ליום חגנו, הרחמים מכוסים בדין, כי ה' יתברך מגלה את מלכותו ויראתו בשביל שכל אחד ימצא את הרצון והשליחות היחידה והמיוחדת רק לו בזה העולם.
נכתב על פי משנתו של השפת אמת לראש השנה.
