לקראת סיום כהונתו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מפרסם בדיקה מקיפה שבחנה את התבטאויותיו ואת התבטאויותיהם של בכירים בסביבתו כלפי ישראל.
הפרסום מגיע לאחר שגוטרש התייחס היום בנאומו בעצרת הכללית למצב ביהודה ושומרון והזהיר מפני מה שהגדיר כסכנה של "טיהור אתני", על רקע הרחבת ההתיישבות, עקירת פלסטינים ואלימות באזור. גם בהתבטאויות קודמות בחודשים האחרונים קרא גוטרש לעצור צעדים שלדבריו עלולים להוביל לתוצאה כזו.
לפי משרד התפוצות, אין מדובר בהתבטאות חריגה או חד-פעמית, אלא בחלק מדפוס מתמשך של ביקורת חריפה שהשמיע גוטרש כלפי ישראל לאורך השנים.
44 התבטאויות שנבחנו
עוד באתר:
במסגרת הבדיקה בחן המשרד שישה בעלי תפקידים בכירים באו"ם ובסביבתו הקרובה של המזכ"ל, ומיפה 44 התבטאויות נבחרות מהשנים 2023–2026.
לטענת המשרד, בין הנושאים שחזרו בהתבטאויות נמצאות טענות בדבר פגיעה מכוונת באזרחים, בצוותים רפואיים ובעיתונאים, הרעבה, ענישה קולקטיבית, חשד לפשעים בינלאומיים וקריאות להגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל.
עוד נטען במחקר כי בשנים 2017–2026 הוזכרה ישראל בהתבטאויותיו של גוטרש לפחות 278 פעמים – יותר מכל מדינה אחרת שנבדקה במסגרת הסקירה. מדובר בנתון שמציג משרד התפוצות כחלק מהטענה שלו בדבר התמקדות חריגה בישראל.
"משפחות מורעבות ונמנעים מהן צרכים בסיסיים"
חלק מן ההתבטאויות שמוזכרות בסקירת המשרד מתועדות גם בפרסומים רשמיים של האו"ם.
במאי 2025 אמר גוטרש כי לאחר כמעט 80 ימים שבהם ישראל חסמה הכנסת סיוע בינלאומי מציל חיים לרצועה, "משפחות מורעבות ונמנעים מהן הצרכים הבסיסיים ביותר". הוא קרא לישראל לאפשר הכנסת סיוע והציג זאת כחובה מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
באותו חודש דיווח האו"ם, בהתבסס על הערכת IPC, כי כלל אוכלוסיית הרצועה עמדה בפני רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי וכי מאות אלפים היו בסיכון חמור לרעב. ישראל חלקה בתקופות שונות על חלק מהנתונים והטענות בדבר מדיניות מכוונת של הרעבה.
גם "טיהור אתני" אינו ביטוי חדש
משרד התפוצות מציין כי גוטרש כבר השתמש בעבר באזהרות הקשורות ל"טיהור אתני".
גם דו"ח של משרד זכויות האדם של האו"ם שפורסם בפברואר השנה קבע כי עקירה בכפייה ושינויים דמוגרפיים ברצועת עזה וביהודה ושומרון "מעלים חשש לטיהור אתני". מדובר בעמדה של גופי האו"ם, שישראל דוחה חלק ניכר ממנה וטוענת כי פעולותיה נעשות מטעמי ביטחון ובהתאם לדין.
בדו"ח נוסף של האו"ם ממרץ נטען כי הרחבת ההתיישבות והעתקת אוכלוסייה ביהודה ושומרון עלולות להצביע על מדיניות של העברה כפויה. גם טענות אלו שנויות במחלוקת חריפה בין ישראל לבין מוסדות האו"ם.
העימות סביב אונר"א
הסקירה של משרד התפוצות עוסקת גם בעמדתו של גוטרש בנוגע לאונר"א ולעובדי האו"ם ברצועת עזה.
בספטמבר 2024 גינה גוטרש תקיפה בבית ספר בנוסייראת ששימש כמחסה ובה נהרגו, לפי האו"ם, שישה עובדי אונר"א לצד אזרחים נוספים. צה"ל מסר אז כי תקף מרכז פיקוד ושליטה ששימש מחבלים במתחם, וגוטרש קרא לחקירה עצמאית של האירוע.
ישראל טענה לאורך המלחמה כי בין עובדי אונר"א היו גם פעילי חמאס וכי הארגון לא מנע חדירה של גורמי טרור לשורותיו. מנגד, האו"ם ואונר"א דחו הכללות נגד כלל עובדי הארגון וטענו כי הארגון חיוני לאספקת סיוע לפלסטינים.
באוקטובר 2024 הזהיר גוטרש כי חקיקה ישראלית נגד פעילות אונר"א עלולה לפגוע באופן קשה במערך הסיוע לפליטים הפלסטינים וקרא לישראל לפעול בהתאם להתחייבויותיה הבינלאומיות.
משרד התפוצות: "נרטיב חד-צדדי"
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי תקף בחריפות את גוטרש בעקבות פרסום הסקירה.
"גם בישורת האחרונה של כהונתו, גוטרש נשאר נאמן לאותו קו", אמר שיקלי. לדבריו, מדובר ב"שרשרת ארוכה של התבטאויות שבהן ישראל מואשמת שוב ושוב בפשעי מלחמה, בהרעבה, בענישה קולקטיבית ובפגיעה מכוונת באזרחים".
שיקלי טען כי חזרה על הטענות הללו מצד המזכ"ל ובכירים בסביבתו יוצרת "נרטיב חד-צדדי", והוסיף כי מזכ"ל האו"ם אמור לייצג גוף בינלאומי "מאוזן והוגן".
מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי, החריף עוד יותר את הביקורת וטען כי תחת הנהגת גוטרש הפך האו"ם ל"מוסד אנטישמי אנטי-ישראלי". מדובר בעמדה של המשרד הישראלי, ולא בקביעה עובדתית מוסכמת.
מאבק ארוך בין ישראל למזכ"ל
היחסים בין ממשלת ישראל לבין גוטרש הידרדרו משמעותית מאז 7 באוקטובר 2023. לאורך המלחמה מתח המזכ"ל ביקורת קשה על אופן הלחימה הישראלית ועל המצב ההומניטרי בעזה, ובמקביל שב וגינה את מתקפת חמאס ודרש שחרור מיידי וללא תנאים של החטופים.
הסקירה שמפרסם כעת משרד התפוצות נועדה, מבחינת ישראל, להציג את דבריו האחרונים לא כאירוע בפני עצמו אלא כחלק מרצף רחב יותר של התבטאויות ומדיניות.
מנגד, עמדת האו"ם היא כי הביקורת כלפי ישראל נובעת מחובתו של המזכ"ל להתריע מפני פגיעה באזרחים, הפרות אפשריות של המשפט הבינלאומי ומשברים הומניטריים – ולא מעמדה אנטי-ישראלית.
