תושבת דירבורן שבמישיגן הגישה תביעה פדרלית נגד העירייה וראש העיר עבדאללה חמוד, בטענה שהשתמשו בכספי ציבור לציון חודש הרמדאן, אך לא העניקו הכרה דומה לחג הפסח היהודי ולחג הפסחא הנוצרי. התובעת טוענת כי מדובר בהעדפה פסולה של דת אחת ובהפרת זכויותיה החוקתיות.
התביעה הוגשה ב־17 בספטמבר לבית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של מישיגן בידי מרגו קליבלנד, תושבת העיר ועיתונאית באתר השמרני The Federalist. הנתבעים הם עיריית דירבורן וראש העיר חמוד. ההליך הוגש כתביעה לזכויות אזרח מכוח החוק הפדרלי, וטרם ניתנה בו הכרעה.
לפי כתב התביעה, בשנת 2025 הוציאה העירייה 1,500 דולר על כרזות "רמדאן כרים" ועוד 5,000 דולר על מיצג מואר בצורת סהר שהוצב בפארק השלום. עוד נטען כי משטרת העיר מכרה חולצות בעיצוב מיוחד לרמדאן, שעליהן הופיע סמל המשטרה. בשנת 2026 הרחיבה העירייה את היוזמה והציבה קישוטים בצורת סהר וכוכב על עמודי תאורה עירוניים.
עוד באתר:
קליבלנד טוענת כי פנתה שוב ושוב לגורמי העירייה וביקשה להעניק הכרה מקבילה לפסח, לפסחא ולמועדים נוספים, אך פניותיה לא נענו. לדבריה, היא לא ביקשה להסיר את קישוטי הרמדאן, אלא להבטיח יחס שווה למסורות הדתיות השונות. בתביעה נטען להפרת התיקון הראשון והתיקון ה־14 לחוקת ארצות הברית, המגינים בין השאר על חופש הדת, חופש הביטוי והזכות להגנה שווה בפני החוק. היא מבקשת פיצויים בסכום שטרם נקבע וצו שיחייב את העירייה לפעול בהתאם לחוקה.
עיריית דירבורן דחתה את טענות האפליה ומסרה כי היא מחויבת "לשרת את כל התושבים בהגינות ובשוויון, ללא קשר לאמונה או לרקע שלהם". עוד טענה העירייה כי היא מותקפת דווקא בשל אופייה המגוון והמזמין, והבהירה כי תמשיך לשמור על זכויותיהם וכבודם של כלל התושבים.
ראש העיר חמוד אמר בעת הצבת קישוטי הרמדאן כי "היוזמה משקפת את מי שאנחנו כעיר". בעבר הוא דחה טענות כי הוא עוין נוצרים או יהודים, ואמר שדברים חריפים שהשמיע כלפי כומר מקומי כוונו לאותו אדם ולא לבני דתו. העירייה מציינת גם מסורות אחרות, ובהן טקס הדלקת עץ חג המולד ותחרויות קישוטי בתים הכוללות את חג המולד, פסחא, פסח ורמדאן.
דירבורן, המונה יותר מ־100 אלף תושבים, היא אחד המרכזים הגדולים של האוכלוסייה הערבית־אמריקנית בארצות הברית. העיר וראשיה הפכו בשנים האחרונות למוקד של עימותים פוליטיים ותקשורתיים סביב המלחמה במזרח התיכון, אנטישמיות, איסלאמופוביה וגבולות חופש הביטוי. הכינוי הפולמוסי "בירת הג'יהאד", שהודבק לעיר בעבר בידי מבקרים, אינו תיאור עובדתי או רשמי אלא ביטוי מתריס שעורר ביקורת חריפה.
