הלחץ הכלכלי שמפעילה ארצות הברית על איראן מגיע לשלב חדש, הפעם בענף התעופה. החל מהיום, ה-23 בספטמבר, חברות וגופים זרים שממשיכים להעניק שירותים לחברות תעופה איראניות הנתונות לסנקציות מסתכנים בעצמם בצעדים אמריקניים. המשמעות המעשית יכולה להיות קושי גובר של המטוסים האיראניים לקבל שירותי קרקע, תדלוק ושירותים מסחריים מחוץ למדינה – איום שגורם לשינוי דרסטי במפת הטיסות של טהרן.
המהלך הוא נדבך מרכזי ב-"Operation Economic Outcast", מבצע הלחץ הכלכלי שעליו הכריז שר האוצר האמריקני סקוט בסנט ב-24 באוגוסט. מטרתו המוצהרת של הממשל היא לצמצם את מקורות ההכנסה ואת הגישה של איראן למערכת הפיננסית והמסחרית הבינלאומית. ב-8 בספטמבר הרחיב משרד האוצר את המערכה לענף התעופה והטיל סנקציות על 36 יעדים הקשורים אליו, ובהם 27 חברות תעופה איראניות נוספות.
ברשימה נכללות בין היתר Iran Air Tour, Iran Aseman Airlines, Qeshm Air, Kish Airlines, Sepehran Airlines ו-Varesh Airlines. מאהאן אייר, מהחברות האיראניות המוכרות בעולם, כבר הייתה נתונה לסנקציות אמריקניות קודם לכן בשל העובדה ששימשה להעברת כוח אדם וציוד עבור משמרות המהפכה. משרד האוצר טוען כי מערך התעופה האזרחי של איראן נוצל לאורך השנים גם להעברת נשק, כוח אדם ומטענים אסורים, לצד פעילותו האזרחית.
עוד באתר:
האפקט כבר מורגש מחוץ לאיראן. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", טיסות איראניות בוטלו או נתקלו בהגבלות באזרבייג'ן, עיראק, גאורגיה, טורקיה ועומאן. עם זאת, לא מדובר בשלב זה בניתוק מוחלט של איראן מהתעופה הבינלאומית, מאחר ורוסיה וסין ממשיכות לאפשר פעילות אווירית איראנית.
הפגיעה האפשרית חורגת מענף התיירות. היכולת להפעיל קווים בינלאומיים תלויה ברשת של בנקים, חברות סליקה, ספקי דלק, שירותי קרקע, תחזוקה, חלפים ונמלי תעופה. כאשר כל אחד מהגורמים הללו צריך לשקול אם התקשרות עם חברה איראנית עלולה לחשוף אותו לסנקציות אמריקניות, גם קו טיסה שמותר פורמלית להפעלה עלול להפוך למסובך ויקר הרבה יותר מבחינה מסחרית. זהו בדיוק מנגנון הלחץ שבו מבקשת וושינגטון להשתמש – לגרום לגופים זרים לצמצם קשרים עם טהרן מחשש לפגיעה בגישתם למערכת הפיננסית האמריקנית.
הקשיים באוויר מצטרפים ללחץ כבד שכבר מופעל על נתיבי הסחר האחרים של איראן. בשל המגבלות על התנועה הימית, טהרן הגבירה בתקופה האחרונה את השימוש בנתיבי יבשה דרך שכנותיה, ובעיקר דרך טורקיה. לפי ה"פייננשל טיימס", הדבר יצר עומסים, עיכובים ועלויות לוגיסטיות גבוהות יותר, בזמן שהמשק האיראני מתמודד ממילא עם אינפלציה חריפה ופיחות במטבע. צמצום נוסף של האפשרויות האוויריות עלול להוסיף לחץ על שרשראות האספקה, אף שמרבית הסחר האיראני אינו תלוי בתעופה.
מבחינת וושינגטון, המטרה רחבה בהרבה מקרקוע מטוסים. בסנט הציג את "Economic Outcast" כניסיון לנתק את מקורות המימון והמסחר שמאפשרים למשטר האיראני להמשיך לממן פעילות צבאית ולהתחמק מהסנקציות. במסגרת המבצע הורחבו הצעדים גם לתחומי הנפט, הספנות, הנכסים הדיגיטליים ורשתות פיננסיות. ב-16 בספטמבר אף כינס משרד האוצר מוסדות פיננסיים בינלאומיים כדי להעביר להם מידע שנועד לסייע בזיהוי ובהפרעה לרשתות ההכנסה והרכש של איראן.
למרות עוצמת הצעדים, סין ורוסיה ממשיכות לספק לטהרן ערוצי מסחר ותעופה, כאמור, וגם הנתיבים היבשתיים מעניקים לה חלופות – יקרות ומסורבלות ככל שיהיו. המבחן האמיתי של וושינגטון יהיה אפוא לא רק כמה מטוסים איראניים ייעלמו מהמסכים בימים הקרובים, אלא האם החשש מסנקציות משניות יגרום למדינות ולחברות נוספות להתרחק מטהרן ולהפוך את הבידוד הכלכלי שעליו הכריז ממשל טראמפ למציאות מתמשכת, כזאת שתגרום בסופו של דבר לקריסת המשטר הרצחני.
