בישראל עוקבים בדאגה אחר מהלך דיפלומטי שמובל בשבועות האחרונים בידי כמה מדינות באירופה, ובמרכזו ניסיון להגביר את הלחץ על ישראל בסוגיות הקשורות ליהודה ושומרון. לפי הפרסום הערב (רביעי) בערוץ 12, גורמים בישראל מזהים מאמץ אירופי להשפיע גם על מקבלי ההחלטות בממשל טראמפ, במטרה להביא את וושינגטון להקשיח את מדיניותה בשני נושאים מרכזיים: המשך הבנייה ביישובים ואירועי אלימות לאומנית בשטח.
בישראל מצביעים בעיקר על בריטניה וצרפת כמובילות המהלך, לצד מדינות אירופיות נוספות ובהן שוודיה. המגמה כבר קיבלה ביטוי מעשי בתחילת ספטמבר, כאשר 12 מדינות – בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה – הודיעו במשותף כי יטילו או ישקלו הגבלות על סחר בסחורות שמקורן ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון. המדינות נימקו את המהלך בהתרחבות הבנייה ובעלייה ב'אלימות' מצד יהודים כלפי פלסטינים, לטענתם.
בירושלים רואים בצעדים הללו שינוי משמעותי לעומת הסנקציות האישיות שהוטלו בעבר על ישראלים וארגונים שנקשרו לאירועי אלימות. החשש כעת הוא מפני מעבר למהלכים כלכליים רחבים יותר, ובפרט מפני יצירת מנגנונים שירתיעו חברות וגופים פיננסיים זרים מקשרים עסקיים עם גורמים ישראליים. לפי דיווחים כלכליים, ההשפעה הישירה של ההגבלות על היצוא מהיישובים עדיין מוגבלת, אך בישראל ובמגזר העסקי עוקבים אחר האפשרות שייווצר "אפקט מצנן" רחב יותר על קשרי מסחר.
עוד באתר:
הדאגה הישראלית המרכזית היא שהצעדים לא יישארו ממוקדים רק בעסקים ובמוצרים שמקורם ביהודה ושומרון. בדיונים המתקיימים בישראל נבחן תרחיש שבו חברות זרות, בנקים וגופים מסחריים יחמירו בעצמם את מדיניותם מחשש לחשיפה לסנקציות, באופן שעלול להשפיע גם על חברות הפועלות בתוך הקו הירוק. בבריטניה כבר נשמעו קריאות לבנקים ולמוסדות פיננסיים לבחון את החשיפה שלהם לפרויקטים הקשורים לבנייה ביהודה ושומרון, עוד לפני שהחקיקה הבריטית החדשה תושלם.
במקביל, לפי הפרסום, המאמץ האירופי מכוון גם לוושינגטון. בישראל מזהים קשב אמריקני גובר למתרחש ביהודה ושומרון, בעוד המדינות האירופיות מבקשות לשכנע את ממשל טראמפ לעבור מגינויים לצעדים מעשיים יותר. נכון לעכשיו, ארצות הברית לא הצטרפה להגבלות הסחר שעליהן הכריזו 12 המדינות, ובכירים אמריקנים אף מתחו ביקורת על המהלך האירופי.
