האיסור ההולנדי החדש על הכנסת מוצרים שמקורם בהתנחלויות הישראליות עבר מהצהרות מדיניות לאכיפה בשטח. נוסעים שהגיעו מתל אביב לאמסטרדם בטיסת אל על דיווחו כי אנשי המכס בנמל התעופה סכיפהול בדקו את מזוודותיהם, במטרה לוודא שאינם מכניסים למדינה מוצרים שמקורם באזורים שעליהם חל הצו החדש. מדובר באחת העדויות הראשונות לאופן שבו המדיניות החדשה משפיעה ישירות על נוסעים מישראל.
ההוראות נכנסו לתוקף ב-22 בספטמבר, ולפיהן אסור להכניס להולנד מוצרים שהופקו או יוצרו, באופן מלא או חלקי, בהתנחלויות ישראליות באזורים שהולנד מגדירה כשטחים כבושים. לפי המכס ההולנדי, האיסור אינו חל על כלל המוצרים המגיעים מישראל, אלא על מוצרים שמקורם ביישובים הרלוונטיים ביהודה ושומרון, לרבות מזרח ירושלים, וברמת הגולן. הולנד מדגישה כי הצעד אינו משנה את יחסי המסחר שלה עם ישראל בתוך גבולות 1967.
עבור התייר הישראלי, המשמעות רחבה במיוחד: הצו אינו מוגבל ליבואנים או למשלוחים מסחריים. גם בקבוק יין, מוצר מזון, מזכרת או מתנה שנמצאים בתוך המזוודה האישית עשויים להיכלל באיסור אם מקורם באזור שעליו חל הצו. אפילו מוצר שנרכש לפני 22 בספטמבר אינו מקבל פטור אם מכניסים אותו להולנד לאחר כניסת ההוראות לתוקף. הכללים חלים גם על נוסע שמגיע להולנד דרך מדינה אחרת באיחוד האירופי.
עוד באתר:
במהלך הבדיקה רשאים אנשי המכס לשאול את הנוסע על מקור המוצרים ולבקש מסמכים או מידע המעידים היכן יוצרו או הופקו. בהנחיות הרשמיות אף מומלץ לשמור אריזה, תווית או מסמך המאפשרים לזהות את מקור המוצר. המכס מדגיש כי ההחלטה אילו מזוודות לבדוק אמורה להתבסס על מידע אובייקטיבי והערכת סיכונים, וכי לאום, דת, מוצא או מראה חיצוני אינם אמורים לשמש עילה לביצוע בדיקה.
מי שנתפס עם מוצר שעליו חל האיסור יקבל אפשרות לוותר עליו ולהשאירו בידי המכס. אם יסרב, הרשויות רשאיות לתפוס את המוצר ולערוך דו"ח רשמי, ולאחר מכן התביעה ההולנדית היא שמחליטה אם לנקוט צעדים נוספים. המכס עצמו אינו קובע אוטומטית קנס או כתב אישום בכל מקרה, אך הפרת צו הסנקציות עשויה להוביל להליך פלילי.
