פרויקט סיכום שנת תשפ"ו ב'אמס' – מווינה לארגנטינה: התעלומה שהעסיקה מדינה שלמה
זה התחיל כמו תרחיש האימים של כל משפחה שיקיריה יצאו לחופשה בחו"ל. מלי יהלומי, בת 50 ממודיעין, ובתה ליאל, בת 23, יצאו באוגוסט לטיול משותף באירופה. הן טסו תחילה לפראג, וביום שישי, 7 באוגוסט, המשיכו ברכבת לווינה ונכנסו לדירה ששכרו מראש. לפני שבת עוד שלחו למשפחה סרטון מהדירה, תמונות והודעות שהכול בסדר. בסביבות 17:45 התקיים הקשר האחרון עמן.
מלי וליאל שומרות שבת, ולכן כאשר הטלפונים השתתקו בני המשפחה לא נבהלו. רק כאשר יצאה השבת וההודעות עדיין לא נענו, התחיל החשש. הודעות הוואטסאפ נותרו עם סימון אחד, הטלפונים לא היו זמינים, וככל שחלפו השעות התברר שאיש אינו יודע היכן השתיים. ביום שלישי הן גם לא הגיעו לטיסה מפראג שבה היו אמורות לשוב לישראל.
עוד באתר:
בכ"ח באב פרסם 'אמס' את הקריאה הראשונה לסיוע באיתורן. משרד החוץ ושגרירות ישראל בווינה כבר פעלו מול הרשויות המקומיות, ארגון 'חברים מחלצים' הפיץ מודעות חירום באנגלית ובגרמנית, ותמונותיהן של האם והבת החלו להתפשט במהירות. נקודת המוצא הייתה מדאיגה במיוחד: שתי ישראליות נעלמו במדינה זרה, הקשר עמן נותק בבת אחת ואין מידע ברור מה עלה בגורלן.
הדירה הריקה והחשש שהולך וגובר
ביום רביעי בבוקר כבר דיווח 'אמס' כי החיפושים מתנהלים ללא קצה חוט. הדירה שבה לנו השתיים נמצאה ריקה, וגם חפציהן האישיים לא נותרו בה. אנשי משטרת וינה, הקהילה היהודית, בית חב"ד ומטיילים ישראלים השתתפו במאמץ, ובן משפחה המריא לאוסטריה כדי לסייע בחיפושים. שליח חב"ד בווינה, ראובן טימסית, תיאר אז מצב מדאיג במיוחד: הרשויות המקומיות על הרגליים — אבל עדיין אין כיוון ברור.
באותו יום החל האירוע לעלות מדרגה גם בישראל. מפכ"ל המשטרה דני לוי קיים הערכת מצב מיוחדת והנחה להפעיל משאבים בארץ ובחו"ל. חטיבת המודיעין של המשטרה, נציגי משטרת ישראל מעבר לים ובהמשך גם להב 433 נכנסו לעובי הקורה. מה שהתחיל כחיפוש מקומי אחר שתי תיירות ישראליות נעדרות הפך בהדרגה לחקירה שחצתה מדינות.
בינתיים הצטברו עוד פרטים מוזרים. האיכון האחרון של הטלפונים התקבל באזור תחנת רכבת בווינה, אך לאחר מכן המכשירים נעלמו מהרשת. בדירה לא נמצאו סימנים ברורים לאירוע אלים, ומשטרת וינה הודיעה שאין בידיה בשלב ההוא אינדיקציה למעשה פלילי. כל פרט כזה הרגיע מעט מצד אחד — והעמיק את התעלומה מצד שני. אם לא נחטפו ולא נפגעו בדירה, לאן נעלמו?
התפנית: אולי הן בכלל עזבו מרצונן
בערב יום רביעי קיבלה החקירה תפנית. 'אמס' דיווח על אינדיקציות שנבדקו במשטרה ולפיהן ייתכן שמלי וליאל כלל לא נחטפו, אלא עזבו את וינה מרצונן. בין הפרטים שנבדקו היו מחיקת נתוני מיקום מהמכשירים והצטיידות מוקדמת בסכום כסף משמעותי. האפשרות שהשתיים תכננו בעצמן את היעלמותן נכנסה לראשונה ברצינות לתמונת החקירה.
אלא שעבור המשפחה זו הייתה בשלב ההוא רק השערה. ביום חמישי פרסם 'אמס' את תגובת בני המשפחה, שיצאו נגד התדרוכים והבהירו כי מבחינתם אין בסיס לשלול עדיין אפשרות של אירוע פח"ע. במשך שישה ימים הם לא שמעו את קולן של מלי וליאל ולא ידעו אם הן פועלות מרצונן. מבחינתם, כל עוד איש לא ראה אותן בחיים — החשש נותר בעינו.
הפרשה כבר חרגה אז מגבולות ישראל. אחרי ימים של סיקור מצומצם יחסית באוסטריה, כלי התקשורת המקומיים החלו לפרסם בהרחבה את תמונות השתיים ואת פרטי החקירה. 'אמס' דיווח על הכותרת הבולטת בעיתון האוסטרי 'Heute' סביב המעורבות הישראלית בחיפושים, בעוד גורמי החקירה המשיכו לבדוק אם השתיים כבר עזבו את אוסטריה למדינה אחרת.
במקביל החלה גם חרושת שמועות בישראל. ברשת הופצו טענות על מקום עבודתה של מלי ועל כספים שנעלמו כביכול. השמועות הגיעו לרמה כזאת שבנק ירושלים, שבו עבדה מלי, פרסם דיווח לבורסה והבהיר כי בבדיקה שערך לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולה חריגה בכספי הבנק או בנכסיו, וכי תפקידה של מלי אינו מעניק לה גישה ישירה לחשבונות לקוחות. 'אמס' הביא את ההבהרה לצד בקשת המשפחה שלא להפיץ מידע שאינו מאומת.
החיפוש עובר יבשת
ביום שישי, שבוע לאחר שנותק הקשר, החלו חלקי הפאזל להתחבר במהירות. משטרת וינה אישרה כי מלי וליאל עזבו את אוסטריה בכוחות עצמן. החקירה העלתה כי הן המשיכו לגרמניה, ומשם עלו על טיסה לארגנטינה. בשלב הזה כבר היה ברור שהחיפוש אחר שתי נעדרות בווינה הפך למרדף מודיעיני אחרי מסלול שחצה את אירופה והאוקיינוס האטלנטי.
להב 433 וחטיבת המודיעין הפעילו חפ"קים בארץ ובחו"ל, והעבודה נעשתה בשיתוף גורמי אכיפה במדינות שונות, בהם יורופול. לפי הודעת המשטרה, במהלך השבוע בוצעו מאות פעולות חקירה בניסיון להתחקות אחר השתיים. החוקרים הצליחו לבנות בהדרגה את מסלול התנועה שלהן — מצ'כיה לאוסטריה, משם לגרמניה ולבסוף לדרום אמריקה.
ואז הגיע הסרטון שסיים את התעלומה. נציג משטרת ישראל בדרום אמריקה, וולטר, עלה על אוטובוס בינעירוני בארגנטינה. המצלמה תיעדה אותו מתקדם בין המושבים עד שהגיע לשתי נשים שישבו זו לצד זו.
מלי וליאל.
הוא הציג את עצמו וביקש לשוחח איתן. לאחר שבוע של תמונות נעדרות, חיפושים, חששות, שמועות ומבצע משטרתי בינלאומי — הן היו שם, חיות, בריאות ושלמות.
השתיים תושאלו כדי לוודא שאינן נמצאות בסכנה ושלא נעברה עבירה. לאחר שהתברר כי הגיעו למקום מרצונן ולא עלה חשד פלילי המצדיק את מעצרן, הן שוחררו והמשיכו בדרכן. באותו ערב פרסם 'אמס' את הבשורה שסגרה שבוע של מתח: האם והבת שאבדו עקבותיהן בווינה אותרו בבואנוס איירס.
ומה בעצם קרה שם?
רק לאחר האיתור החלו להתברר חלקים מהמסלול. לפי הפרטים שפורסמו בעקבות החקירה, מלי וליאל עברו בין כמה מדינות, השתמשו בטלפונים אחרים ופעלו באופן שהקשה להתחקות אחריהן. תכתובות שנבדקו הצביעו לפי הדיווחים על תכנון מוקדם של הנסיעה. גם האפשרות שמצוקה כלכלית עמדה ברקע נבדקה, אולם השתיים עצמן לא נחשדו בעבירה פלילית.
כאן בחר 'אמס' לעשות משהו מעט שונה. אחרי ימים שבהם האתר עקב אחרי כל התפתחות בחיפושים, פרסם שניאור כהן עם איתורן טור שקרא לעצור את מרוץ החשיפות. המסר היה פשוט: כל עוד היה חשש לחייהן, החיפוש הציבורי והמשטרתי היה מוצדק והכרחי; מרגע שנמצאו בריאות, התברר שהן בגירות ופועלות מרצונן ולא עלה חשד לפלילים — אין הצדקה להפוך כל פרט מחייהן האישיים לחומר גלם חדשותי.
גם המשפחה נאלצה להתמודד עם ההד הציבורי של החיפושים. כספים שנאספו מהציבור לצורך המאמצים לאיתור השתיים נועדו להיות מוחזרים, לאחר שהתברר שהפרשה הסתיימה ללא חטיפה או פגיעה.
למשך שבוע אחד בסוף חודש אב ותחילת אלול, שתי נשים פרטיות ממודיעין הפכו למושא של מבצע איתור חוצה יבשות. המשטרה בישראל, הרשויות באוסטריה, גורמי אכיפה באירופה ובדרום אמריקה, בני משפחה, אנשי הקהילה היהודית ואלפי ישראלים עקבו אחרי כל סימן.
בסופו של דבר, אחרי מאות פעולות חקירה ואלפי קילומטרים, התעלומה שהחלה בדירה ריקה בווינה הסתיימה בצורה שאיש כמעט לא צפה מראש: באוטובוס בארגנטינה.
