הקשר גורדי בין שבת לשמיטה • צבי טסלר

פרשת השבוע 'בהר' נפתחת במצוות השמיטה- השבת של האדמה, אותה מקיימים בארץ ישראל- גם בשנה העברית בה אנו נמצאים תשע"ה. לאחר שש שנות עבודת אדמה, עלינו לקדש את השנה השביעית ולהניח לעבודת הארץ. גידולי הקרקע בשנה זו הנם הפקר ומותרים לכל. בהמשך מפורטות המצוות הקשורות למכירת בתים וקרקעות בארץ-ישראל, דיני קניין ומצוות נוספות.

הפרשה נקראת 'בהר' מכיוון שהתורה מספרת בתחילת הפרשה כיצד מסר הקב"ה למשה את פרטי מצוות השמיטה, בזמן שמשה קיבל את התורה מהקב"ה בהר סיני.

חז"ל שואלים על זה את השאלה המפורסמת "מה עניין שמיטה להר סיני"- מדוע התורה מספרת לנו דווקא על מצוות השמיטה את העובדה שנמסרה בסיני, בעוד אנו יודעים שכל המצוות נמסרו למשה מסיני?! ועונים שזה בא ללמד אותנו כלל לכל התורה: כמו שהתורה מדגישה שכל פרטי מצוות השמיטה נמסרו למשה בעל פה בהר סיני, כך פרטי כל המצוות כולם נמסרו למשה בסיני, והועברו מדור לדור עד שנכתבו עבורנו.

עוד באתר:

שיחה מטלטלת

קורע לב: האבל הנכה זועק מהמלון: "אין מי שיקלח אותי"

אבי מימרן

צפו

הבית הלבן מציג: המלחמה באיראן כמשחק מחשב משעשע

פנחס בן זיו

עלה לרבע הגמר

המלחין שהביא 'שיר סיום' וקיבל 5-0 מהשופטים

המלחינים

תחת אש

צפו: משה קליין סירב לנטוש את החתן ברגע האזעקה

קובי סגל

נשאלת השאלה: מדוע התורה בחרה ללמד אותנו את העיקרון החשוב שנוגע לכל המצוות, דווקא במצוות השמיטה- שנוהגת אחת ל*7 שנים בתחום ארץ ישראל בלבד ובתנאים מסוימים, ולא בחרה לשם כך במצווה נפוצה יותר ודומה לה- מצוות השבת, במסגרתה אנו שובתים ממלאכה בכל שבוע?

ההסבר נעוץ בהבדל בין השמיטה לשבת: בעוד ביום השבת אנו מצווים להתנתק לחלוטין מהשגרה ולפרוש מכל עיסוק בעייני חולין, בשנת השמיטה אנחנו נדרשים להמשיך ולקיים שיגרה של חולין במקביל לשביתה מעבודת האדמה. התורה הופכת את השמיטה לעקרון מנחה, כדי שניישם בחיי היום יום את החיבור הזה- מצד אחד קדושה והתעלות, ביחד עם שמירת שיגרה של עשיה גשמית.

אמנם אנו נדרשים מדי פעם 'להטעין מצברים' ולהתנתק לחלוטין משגרת ימי החול ביום השבת, אולם בשאר הזמן בשגרה, עלינו לחבר את הגשם והרוח ולהכניס קדושה וטהרה גם בעשייה הגשמית היום יומית.

שבת שלום!

הדלקת נרות בירושלים 18:48 בחיפה 18:56 ובת"א 19:04 צאת השבת 20:08