הוא פותח את הדלת אחרי יום עבודה ארוך, נכנס הביתה ושותק. אולי הוא עייף, אולי עבר עליו יום קשה ואולי משהו מטריד אותו. אבל אשתו כבר יודעת בדיוק מה השתיקה הזאת אומרת: שוב הוא לא מתייחס אליה, שוב הוא לא רואה אותה, ושוב משהו ביניהם לא בסדר. עוד לפני שהחליפו מילה, היא כבר מתכוננת למריבה.
אלא שייתכן שהמריבה הזאת כלל לא הייתה אמורה להתרחש.
על התופעה הזאת שוחחה המטפלת בפסיכודרמה ציפי אהרונוב עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי'. אהרונוב הסבירה כיצד אנחנו בונות לעצמנו תסריטים קבועים על התנהגותם של בני המשפחה, ומדוע דווקא הניסיון לחזות מראש מה יקרה עלול לפגוע במערכות היחסים שלנו.
עוד באתר:
יום רביעי מגיע, והיא כבר עצבנית
אהרונוב סיפרה על אישה שפגשה בסדנה, שהודתה כי בכל יום רביעי היא מתעוררת עצבנית.
מדוע דווקא ביום רביעי? משום שהיא נזכרת ששבת מתקרבת, ומיד חושבת על כל המטלות הממתינות לה.
עוד לפני שהחלה בהכנות, היא כבר מרגישה מותשת מהן.
כדי להמחיש את התופעה, שאלה אהרונוב את פסטג מה היא מרגישה כשהיא חושבת על גשם. פסטג תיארה כוס קפה, עוגייה ופוך חמים. לעומתה, אישה אחרת עשויה לחשוב מיד על בוץ, לכלוך, ילדים שצריך להלביש ויציאה מהבית בקור.
אותו גשם בדיוק, אבל שתי חוויות שונות לחלוטין, עוד לפני שירדה הטיפה הראשונה.
"הוא שקט, אז בטח לא אכפת לו ממני"
לדברי אהרונוב, גם בזוגיות אנחנו נוטות להכניס את ההתנהגות של בן הזוג לתבניות מוכרות.
אם בעבר שיחות על רכישה חדשה לבית הסתיימו בוויכוח, אנחנו עשויות להגיע לשיחה הבאה כשאנחנו כבר מצפות לעימות.
אם הבעל חוזר הביתה בשקט, במקום לברר מה עבר עליו, אנחנו עלולות לפרש את השתיקה כחוסר אכפתיות.
"אולי היום באמת עבר עליו משהו? אולי קרה לו משהו בעבודה?" הציעה אהרונוב לשאול.
לדבריה, אפשר לפעמים פשוט להתעניין בשלומו, ואפשר גם לאפשר לו מעט שקט. לא כל התנהגות חוזרת מעידה בהכרח על אותה משמעות.
למה המוח כל כך אוהב להיות צודק?
בשיחה ב'קול חי' הסבירה אהרונוב כי מאחורי התופעה עומד הצורך האנושי בוודאות.
המוח מנסה לזהות דפוסים ולחזות באמצעותם את המתרחש סביבנו. בדרך כלל מדובר ביכולת מועילה, אך במערכות יחסים היא עלולה לגרום לנו להתייחס להנחות שלנו כאילו היו עובדות.
פסטג המחישה זאת באמצעות אישה שהייתה בטוחה כי בכל פעם שתחזור הביתה, ילדיה ישאירו אחריהם בלגן.
"אולי היום לא? אולי היום תבואי ובדיוק החליטו לסדר?" שאלה. "תני לפעמים למציאות, לחיים, לקדוש ברוך הוא להפתיע אותך".
אהרונוב הוסיפה כי גם כשהבית אכן מבולגן, אין פירוש הדבר שהילדים עשו זאת מפני שלא אכפת להם מאמם.
הפתרון: להפסיק לכתוב מראש את התשובות
אהרונוב הציעה לפתח גמישות מחשבתית, כלומר להסכים לבחון אפשרויות נוספות ולא להיצמד אוטומטית לפרשנות הישנה.
הדבר נכון גם ביחס לילדים. למשל, אם האם מבקשת תמיד עזרה מאותו ילד משום שהיא יודעת שהוא ייענה לבקשתה, ייתכן שכדאי לנסות לפנות גם לילד אחר ולאפשר לו להפתיע אותה.
כך גם בזוגיות: במקום לוותר מראש על בקשה מפני ש"אני כבר יודעת מה הוא יגיד", אפשר לשאול, לשוחח ולתת לבן הזוג הזדמנות להגיב אחרת.
הגמישות הזאת אינה מחייבת להתעלם מקשיים אמיתיים או לוותר על הצרכים שלנו. היא פשוט מאפשרת לנו לפגוש את האדם שמולנו כפי שהוא היום, ולא רק כפי שהתרגלנו לראות אותו בעבר.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
