מדוע הצלחתה של אישה אחרת מעוררת בנו לעיתים תחושת החמצה, ואיך אפשר להפוך את הקנאה לכוח שמצמיח אותנו במקום לרגש שמצמצם את חיינו? אפרת ברזל מציעה להתבונן בדמותה של רחל אמנו מזווית נוספת, מעבר למידות הוויתור והשתיקה המוכרות, וללמוד ממנה את כוחה של העין הטובה.
לדבריה, הסיפור של רחל אמנו ומסירת הסימנים לאחותה לאה מלמד על היכולת לראות את טובתו של האחר מבלי לחוש שהצלחתו באה על חשבוננו. ברזל מסבירה כי ככל שמתבגרים ומתפתחים, אפשר לשאוב מדמותה של רחל תובנות נוספות הנוגעות לזוגיות, להורות, לעבודה ולהתמודדות עם רגשות מורכבים.
ההבדל בין קנאה לצרות עין
בשיחה עם מיכל ירושלמי בתוכנית 'אשת חיל' ב'קול חי', הסבירה ברזל כי חשוב להבחין בין קנאה לצרות עין. לדבריה, קנאה עשויה לעיתים לעורר רצון חיובי להתקדם ולהתפתח, בדומה לילד הרואה אחרים הולכים או מדברים ומבקש לרכוש בעצמו את היכולות הללו.
עוד באתר:
ירושלמי התחברה לדברים וסיפרה כי נשים שואלות אותה מדוע היא מלמדת עמידה מול קהל ואינה חוששת לגדל מתחרות. "לכל אחד יש את המקום שלו כאן", השיבה. "אף אחד לא תוכל באמת להיות מיכל ירושלמי ואני לא אוכל להיות אפרת ברזל".
לדבריה, הניסיון לחקות אחרים עלול לגרום לאדם להחמיץ את הייחודיות שלו. במקום זאת, כל אחת צריכה לשאוף להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמה.
למה אנשים צרי עין מתקשים לקבל אהבה?
ברזל הסבירה כי צרות עין היא תופעה שונה לחלוטין מקנאה חיובית. לדבריה, היא נובעת מתחושת מחסור פנימית ומהמחשבה שאם אדם אחר מצליח, בהכרח נשאר פחות עבורנו.
היא הזכירה דברים ששמעה מהרבנית קניבסקי על הצורך לפתח עין טובה, והדגישה כי מדובר במידה שאפשר לעבוד עליה ולחזק אותה.
לטענתה, אדם המתרגל להתבונן בעולם מתוך תחושת מחסור עלול להתקשות גם בקבלת אהבה, מתנות ומחמאות. במקום להיות פנוי לטוב שמגיע אליו, הוא עסוק בהשוואות ובחשש שמא אחרים יזכו ביותר ממנו.
"אנשים צרי עין לא יודעים לקבל אהבה כשהיא מתקבלת, לא יודעים לקבל מתנות או מחמאות", אמרה ברזל, ותיארה את הסבל שעלול להיווצר כאשר אדם ממוקד ללא הרף בהצלחתם של אחרים.
התיקון מתחיל דווקא במבט על עצמנו
ירושלמי הציעה להתחיל את השינוי בהתבוננות פנימית. לדבריה, כאשר אישה מתקשה להכיר במעלותיה וממוקדת רק בחסרונותיה, היא עלולה לפתח מבט ביקורתי גם כלפי סביבתה.
"כשאני רואה בעצמי את הטוב שיש בי, ויש בכל אחת מלא מלא טוב, אז קל לי לראות את הטוב בשני", הסבירה. לדבריה, הדרך לפתח עין טובה כלפי הזולת מתחילה ביכולת לזהות ולהעריך את התכונות החיוביות שבתוכנו.
ברזל הסכימה והוסיפה כי אנשים צרי עין עסוקים פעמים רבות במציאות החיצונית, במעמדם ובהישגיהם של אחרים, במקום בעולמם הפנימי.
היא קישרה את הדברים לפסוק "הרחב פיך ואמלאהו", והציעה להרחיב גם את הדיבור החיובי שאדם אומר לעצמו, ללמוד לקבל מחמאות ואף לבקש מבני המשפחה לבטא הערכה ואהבה בצורה ברורה יותר.
לקראת סיום השיחה שיתפה ברזל בביטוי המשפחתי "תגביר", שבו משתמשים בני ביתה כאשר הם מבקשים לשמוע עוד מילות הערכה ומחמאות.
ירושלמי חתמה במסר למאזינות: "יש בכן כל כך הרבה טוב", ועודדה אותן לזהות את מעלותיהן ולהעניק לעצמן את המילים הטובות שלעיתים הן מצפות לשמוע מהסביבה.
המסר המרכזי של השיחה היה כי עין טובה אינה מתחילה בהשוואה לאחרים, אלא בהכרה בערך האישי. ככל שאדם מסוגל לראות את הטוב שבתוכו, כך הוא יכול לשמוח יותר גם בטוב של הזולת.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'אשת חיל' ב'קול חי':
