הקרב על הכנסת הבאה עשוי להתחיל עוד לפני שתוקם ממשלה: בגוש השינוי נערכים לבליץ חקיקה מיד לאחר השבעת הכנסת ה־26, במטרה לקדם במהירות שורת חוקים בעלי משמעות פוליטית וציבורית רחבה, תוך ניצול התקופה שבה יתנהלו המגעים להרכבת הממשלה.
על פי התוכנית המתגבשת, ובהנחה שגדי אייזנקוט יהיה הראשון לקבל את המנדט להרכבת הממשלה ואנשי הגוש ישיגו שליטה בוועדה המסדרת, יפעלו בגוש השינוי להקמת כמה ועדות מיוחדות, שיטפלו במקביל בהצעות החוק השונות.
המטרה היא לחסוך זמן יקר ולאפשר קידום מהיר של החקיקה, מבלי להמתין להקמת ועדות הכנסת הקבועות.
תחילה: הגבלת כהונה וועדת חקירה ממלכתית
עוד באתר:
בגוש השינוי מתכוונים להתחיל בהצעות החוק שנחשבות מבחינתם פשוטות יחסית לקידום, ובראשן חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה וחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
המהלך עשוי להציב את גוש הימין בפני מציאות פוליטית מורכבת: גם אם לא תוקם ממשלה בראשות אייזנקוט, יריביו של נתניהו עשויים לנסות לנצל רוב פרלמנטרי לקידום חוקים משמעותיים עוד בתקופת המשא ומתן הקואליציוני.
עם זאת, השלמת החקיקה אינה מובטחת. היא תחייב רוב בכנסת, עמידה בהליכי החקיקה הנדרשים והתמודדות עם האפשרות לעיכובים פרלמנטריים.
חלון הזמנים: המרוץ נגד השעון
לפי התכנון הפוליטי, בגוש השינוי מבקשים לנצל את פרק הזמן שיוקצה להרכבת הממשלה כדי להשלים את המהלכים.
אלא שכאן חשוב להבחין בין התוכנית הפוליטית לבין הוראות החוק: לפי חוק יסוד: הממשלה, המועמד הראשון שמקבל את המנדט להרכבת ממשלה מקבל בדרך כלל 28 ימים, והנשיא רשאי להאריך את התקופה עד ל־14 ימים נוספים.
לפיכך, חלון הזמנים אינו מוגדר בחוק כ־21 ימים ללא שבת ועוד עשרה ימים, אף שייתכן שבגוש השינוי מתייחסים למספר ימי הפעילות הפרלמנטרית האפקטיביים העומדים לרשותם.
מכל מקום, מדובר בתקופה מוגבלת שבה כל יום עשוי להיות משמעותי.
הדילמה של נתניהו: לקחת את המנדט או להחזיר אותו?
כאן עשויה להתעורר הדילמה המרכזית של בנימין נתניהו וגוש הימין.
אם אייזנקוט לא יצליח להרכיב ממשלה והמנדט יעבור בהמשך לנתניהו, ראש הממשלה יידרש להחליט אם לנצל את הזמן כדי לנסות לגבש רוב באמצעות משא ומתן עם חברי כנסת מגושים אחרים, או לוותר על הניסיון כדי לצמצם את חלון הזמן שבו יריביו יכולים לקדם חקיקה.
האפשרות הראשונה היא לקבל את המנדט ולנסות להרכיב ממשלה, גם אם הדבר יחייב איתור חברי כנסת שיסכימו לשנות את עמדתם הפוליטית.
אולם גם אם גוש הימין ישיג בהמשך שליטה בוועדה המסדרת, אין פירוש הדבר שיוכל לעצור באופן אוטומטי את פעילותן של ועדות מיוחדות שכבר הוקמו כדין. הדבר יהיה תלוי בהרכב הוועדות, בהחלטות הכנסת ובכללי עבודתן.
האפשרות השנייה היא להשיב את המנדט לנשיא מבלי למצות את מלוא התקופה, ובכך לנסות להאיץ את ההליך החוקתי לקראת סיום הניסיונות להרכיב ממשלה.
עם זאת, החזרת המנדט אינה מובילה בהכרח לבחירות חוזרות באופן מיידי. חוק יסוד: הממשלה קובע שלבים נוספים, ובכללם אפשרות להטלת המנדט על מועמד אחר ותקופה שבה רוב חברי הכנסת יכולים לבקש להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים.
הקרב האמיתי עשוי להיות על השליטה בוועדות
במרכז התוכנית עומדת ההבנה כי השליטה בסדר היום הפרלמנטרי עשויה להיות משמעותית לא פחות מהשאלה מי יקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה.
הוועדה המסדרת, המוקמת בתחילת כהונת הכנסת, ממלאת תפקיד מרכזי בארגון עבודת הכנסת עד להקמת הוועדות הקבועות. הקמת ועדות מיוחדות עשויה לאפשר קידום של הצעות חוק גם בתקופת הביניים.
מבחינת גוש השינוי, מדובר בהזדמנות לקדם את סדר היום שלו עוד לפני הכרעה בשאלת הרכב הממשלה.
מבחינת גוש הימין, מדובר בתרחיש שעלול להפוך את הזמן המוקצה לניסיונות הרכבת הממשלה למשאב פוליטי שיעמוד גם לרשות יריביו.
השאלה שתעמוד במרכז המאבק לאחר הבחירות אינה רק מי ירכיב את הממשלה, אלא גם מי ישלוט בלוח הזמנים של הכנסת — ואילו חוקים יספיק לעביר לפני שתוכרע המערכה הפוליטית.
