שיעורי ההצבעה הגבוהים בבחירות לכנסת ה-26 מציבים בפני המפלגות הקטנות אתגר משמעותי, שעלול להשפיע על חלוקת המנדטים ועל מאזן הכוחות הפוליטי. לפי נתוני משרד הפנים וועדת הבחירות המרכזית, בישראל רשומים 7,331,981 בעלי זכות בחירה. ככל שיותר אזרחים מגיעים לקלפיות, כך עולה מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה, העומד על 3.25% מהקולות הכשרים.
מחקר של מרכז טאוב, שערך פרופ' אלכס וינרב וצוטט בערוץ 12, מציג את המשמעות המספרית. בהנחה ש-99.3% מהקולות יהיו כשרים, שיעור הצבעה של 60% יעמיד את רף הכניסה לכנסת על 141,973 קולות, ואילו השתתפות של 65% תעלה אותו ל-153,804. אם 70% מבעלי זכות הבחירה יצביעו, מפלגה תזדקק לכ-165,635 קולות.
אלא שנתוני ההשתתפות החריגים שנרשמו במהלך היום מעלים אפשרות לרף גבוה בהרבה. במקרה של 75% הצבעה, מפלגה תידרש לכ-177,466 קולות כדי להיכנס לכנסת, ואם שיעור ההשתתפות יגיע ל-80%, הרף יזנק לכ-189,297 קולות. לפי חישובי מרכז טאוב, כל עלייה של נקודת אחוז אחת בהשתתפות מוסיפה כ-2,370 קולות לרף החסימה.
עוד באתר:
המספרים הללו מעוררים דאגה מיוחדת בקרב גורמים בגוש הימין, החוששים מפיצול קולות בין רשימות המתמודדות על כניסה לכנסת. על פי הסקרים האחרונים, מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר ורשימת המילואימניקים-הכלכלית של יועז הנדל נעו סביב אחוז החסימה. גם רשימות חרדיות כמו 'הציבור החרדי' ו'צבע שחור' צפויות להישאר מתחת אחוז החסימה ולשרוף קולות רבים, מה שעלול לחזק את השמאל.
החשש מאובדן קולות אינו תיאורטי. בבחירות לכנסת ה-25 בשנת 2022 לא עברו את אחוז החסימה רשימות שקיבלו יחד כמעט 420 אלף קולות, שהיוו כ-8.8% מהקולות הכשרים. מדובר במספר קולות השקול בקירוב לעשרה מושבים בכנסת. באותה מערכת בחירות נדרשו 154,854 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.
