סיפור מופלא על הרבי מקוצק, שסיפר האמרי אמת מגור בשם אביו השפת אמת, פותח את שיעורו השבועי של הגה"ח הרב מנחם מנדל פומרנץ לפרשת וירא.
השפת אמת העיד כי הרבי מקוצק היה נראה כמלאך אלוקים. האמרי אמת הסביר כי כדי לומר שאדם דומה למלאך, מוכרחים לראות מלאך בעצמנו. לאחר מכן הוסיף: "אני לא ראיתי מלאך, אבל ראיתי את אבי השפת אמת כמה וכמה פעמים כשפניו מאירות, והיה כמעט דומה למלאך אלוקים".
מכאן עבר הרב פומרנץ לשאלה העולה מהמפגש בין אבימלך לאברהם אבינו. כאשר אבימלך לקח את שרה, התגלה אליו הקב"ה בחלום והורה לו: "ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, ויתפלל בעדך וחיה". מדוע נדרשה ההדגשה שאברהם הוא נביא? וכי אילו היה אדם פשוט, לא היה אבימלך חייב להשיב את אשתו?
עוד באתר:
אבימלך חשב שאברהם הוא מלאך
רש"י מסביר כי המילים "כי נביא הוא" מתייחסות להמשך הפסוק, לכך שאברהם יתפלל בעד אבימלך. אולם השפת אמת מציע, על דרך ההלצה, ביאור מפתיע: אבימלך ראה את אברהם אבינו כשהוא בעל מראה נשגב, הדומה למלאך, וסבר שאברהם אינו אדם אלא מלאך ממש.
לפי ביאור זה, אבימלך חשב שדיני אשת איש אינם חלים במקרה של שרה, משום שבעלה מלאך. לכן נאמר לו "כי נביא הוא": אברהם אמנם נראה כמלאך בשל מעלתו הרוחנית, אך הוא אדם בשר ודם, ושרה היא אשתו.
הרב פומרנץ קשר את הדברים למדרש על אשת מנוח, שראתה מלאך וסברה כי הוא נביא, משום שמראה הנביאים באותם ימים היה דומה למראה מלאכים.
"אם הרב דומה למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו"
בהמשך השיעור הביא הרב פומרנץ את דברי הגמרא על טענת אבימלך, שסבר כי הוא אנוס משום שאברהם אמר על שרה שהיא אחותו. אלא שאבימלך נדרש להבין מדוע אדם המגיע לעיר נשאל על אשתו ולא על צורכי הכנסת האורחים שלו.
מכאן עבר לביאור נוסף בדברי השפת אמת, על פי מאמר חז"ל: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות - יבקשו תורה מפיו".
לדבריו, אבימלך, שראה את אברהם כמלאך, היה צריך ללמוד ממנו כיצד מתנהגים לאורח וכיצד נוהגים בדרך ארץ. במקום זאת ביקש לקחת את שרה.
אברהם ראה מלאכים - ומיהר לעשות חסד
הרב פומרנץ הציג ניגוד מיוחד בין אבימלך לאברהם אבינו: אבימלך ראה אדם שנדמה לו כמלאך, והדבר לא הוביל אותו להתעלות רוחנית. לעומתו, אברהם ראה שלושה מלאכים שנדמו לו לאנשים פשוטים, ומיהר להזמינם לביתו, להציע להם מים, מנוחה ומזון ולקיים מצוות הכנסת אורחים.
הוא הזכיר גם את השאלה שהציג האמרי אמת בילדותו לשפת אמת: מדוע אמר אברהם למלאכים "וסעדו לבכם" ולא "לבבכם", לשון שעל פי רש"י רומזת לכך שאין יצר הרע שולט במלאכים, אף שאברהם סבר כי מדובר בבני אדם?
מתוך ההשוואה בין שני הסיפורים עולה המסר: לא די לראות מעלה רוחנית אצל הזולת. השאלה היא מה האדם עושה בעקבות המפגש - האם הוא לומד ומתעלה, או ממשיך בדרכו הקודמת.
להתעלות מעל מגבלות הזמן והטבע
בסיום השיעור הרחיב הרב פומרנץ בדברי השפת אמת על כך שמאברהם אבינו החלו "שני אלפים תורה". לדבריו, אברהם הביא לעולם דרך של תורה המתעלה מעל מגבלות הטבע והזמן.
זהו גם עומק ההוראה ללמוד תורה מרב הדומה למלאך: לחפש דמות שמסוגלת להתעלות מעל הקשיים וההגבלות של העולם החומרי, ואינה נכנעת לטענות של חוסר זמן או חוסר כוח.
המסר העולה מפרשת וירא הוא כי האדם מסוגל להתרומם מעל מגבלותיו, ללמוד תורה ולהוסיף חסד גם כאשר הנסיבות אינן נוחות. דווקא אברהם אבינו, שראה באורחיו אנשים פשוטים, מלמד כיצד הופכים כל מפגש להזדמנות של עבודת ה'.
