המתנה ממושכת לישועה, במיוחד בענייני שידוכים וזוגיות, עלולה לעורר תחושות של תסכול, עצבות והאשמה עצמית. דווקא כשהעתיד אינו ברור, האדם עלול להתחיל לבחון שוב ושוב את מעשיו ולשאול אם הוא עצמו אחראי לכך שהישועה מתעכבת.
הרבנית פרי כהן מסבירה כי מחשבות כמו "אולי עשיתי משהו לא נכון", "אולי ביררתי יותר מדי" או "אולי לא הגעתי נכון לפגישה", עלולות ליצור מעגל של אשמה ותחושת חוסר ערך. לדבריה, כשהאדם מרגיש שאינו בסדר, גם תחושת מקומו ומשמעותו בעולם נפגעת.
"אנחנו לא מנהלים את העולם"
עוד באתר:
בשיחה עם יונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך' ב'קול חי', הסבירה הרבנית כי האמונה מאפשרת להבחין בין חובת ההשתדלות לבין האחריות לתוצאה.
"נכון שחלה עלינו חובת השתדלות, אבל אחרי שדברים קרו, אנחנו צריכים לדעת שהיה מי שסובב את זה", אמרה. לדבריה, ההבנה הזאת מסירה משא כבד מהכתפיים ומאפשרת לאדם לשוב ולהרגיש שיש לו מקום ותפקיד.
"הייתי צריכה ללמוד לשמוח מחדש"
הרבנית שיתפה גם בהתמודדות אישית עם תקופה של חרדות, שבה איבדה את השמחה שאפיינה אותה. "הייתי צריכה ללמוד ממש, ללמוד לשמוח מחדש", סיפרה, והשוותה את התהליך לאדם שלומד ללכת מחדש לאחר פציעה.
היא הדגישה כי מותר לאדם לחוות גם עצב ועייפות, ואין צורך להעמיד פנים שהכול טוב תמיד. עם זאת, לדבריה, השמחה דורשת עבודה והתמדה, ואינה מגיעה תמיד מעצמה.
בהמשך סיפרה על מפגש עם נשים המתמודדות עם רווקות מאוחרת, שבו ביקשה מהן להתבונן בתקופת ההמתנה כחלק מסיפור חיים שעדיין נכתב, ולא לראות בה כישלון.
"כשאנחנו בונים את הקומה הרוחנית שלנו, זה גם סיפור של התמדה", סיכמה הרבנית, והדגישה כי העבודה הפנימית, גם כשהיא קשה וממושכת, יכולה לסייע לאדם למצוא מחדש כוחות ושמחה.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' ב'קול חי':
