
סדקים בצמרת השלטון בטהרן: גורמים המקורבים לנשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, חושפים בפני חדשות 14 תסכול עמוק מההתנהלות של משמרות המהפכה. לדבריהם, הנשיא מוטרד מהפער ההולך ומתרחב בין האיומים הצבאיים שמשמיעה טהרן לבין היכולות האמיתיות של המדינה. "אין לנו משאבים לעוד מלחמה", מסרו המקורבים.
לפי אותם גורמים, פזשכיאן אינו משלה את עצמו לגבי מה שנותר בארסנל האיראני. הוא מבין שגם בעזרת אמצעי לחימה קטנים וישנים יחסית, איראן עדיין מסוגלת לגרום נזק כבד למדינות האזור. פגיעה של טיל אחד במתקן נפט בסעודיה, בכווית או באיחוד האמירויות, למשל, עלולה לגרום להרס ולטלטלה כלכלית רחבה.
אבל בעיני הנשיא, לגרום נזק זה לא אותו דבר כמו לנצח. לדברי המקורבים, הוא סבור שלאיראן אין כיום את המשאבים הצבאיים והכלכליים הדרושים למלחמה רחבה, ושהיא אינה יכולה להרשות לעצמה אבדות כבדות נוספות. מנגד, משמרות המהפכה, כך הוא מעריך, בונים על כך שהאיום על מתקני האנרגיה ועל השכנות ירתיע את הנשיא דונלד טראמפ ממתקפה אמריקנית נוספת, ופזשכיאן אינו משוכנע שההימור הזה יצליח.
עוד באתר:
התסכול של הנשיא חורג מהתחום הצבאי. "הם עשירים, והעם האיראני סובל", כך מתארים בסביבתו את המציאות: בכירי משמרות המהפכה נהנים מעושר ומכוח פוליטי וכלכלי, בעוד אזרחי איראן נאבקים במצוקה כלכלית קשה. לטענת המקורבים, פזשכיאן סבור שבכירי הארגון אדישים לקשיים היומיומיים של הציבור, ושהשליטה הנרחבת שלהם במערכת השלטון מונעת ממנו להשפיע על ההחלטות החשובות.
הכעס הגיע, לפי המקורבים, עד לשאלת המשך כהונתו. בסביבתו מתארים רצון של פזשכיאן לעזוב את התפקיד, לצד תחושה שאין לו דרך מעשית להתפטר. הוא חש שהציבור מטיל עליו את האחריות למצב המדינה, בזמן שבפועל מוקדי הכוח המרכזיים, ובראשם ההכרעות הצבאיות, אינם בידיו.
הדברים המיוחסים לנשיא משרטטים קרע עמוק בהנהגה האיראנית: מצד אחד נשיא שמכיר במגבלות הצבאיות והכלכליות של ארצו, ומצד שני משמרות מהפכה שממשיכים להציג את כוחם ההתקפי ככלי ההרתעה המרכזי מול ארצות הברית ושכנות המפרץ. בינתיים, פזשכיאן נשאר בתפקיד, והפער בין האחריות שמוטלת עליו לבין יכולתו לשנות את המציאות רק הולך ומחריף.
























